קר לכם ולא רוצים לצאת מהבית לפיצרייה, גם אם היא מעבר לפינה? בשיחת טלפון קצרה, או כניסה לאפליקציה פשוטה, הפיצה שלכם בדרך. תהנו מהקדמה, כי פעם, כשאנשים היו רעבים, הם עדיין היו צריכים לצאת מהבית. בכל מזג אוויר.
בלילות הקרים של החורף, כשאתם מכורבלים על הספה עם שמיכה ונטפליקס, ולא מעזים לעזוב את המזגן והשמיכה כדי לקום לראות מה יש במקרר, שלא לדבר על לבשל, שרות משלוחי פיצה הוא האופציה החמימה, המושכת, והזמינה ביותר שעומדת לרשותכם.
מספר אפליקציות של משלוחים צצו בשנים האחרונות, והן מספקות ארוחות מהפיצריות המקומיות והאהובות עליכם, עד לפתח דלתכם, בזמן המתנה מינימלי.
רוב האפליקציות האלה מאפשרות לכם לבחור ממגוון של פיצריות, החל באופציות של פיצות צמחוניות, טבעוניות, כשרות או לא כשרות, ועד רשתות פופולריות, עם כל התוספות שאתם אוהבים, וכל מה שאפשר להזמין כמנות צד.
.jpg)
כשאתם נרשמים לאפליקציית משלוחי פיצה – בדרך כלל עם כתובת הדואר האלקטרוני והסיסמה שלכם – רוב האפליקציות האלו יתנו לכם הצעות משלוחים עם מבצעים אטרקטיביים או הנחות שונות.
רוב האפליקציות נראות ועובדות באופן דומה, ולרובן יש אפשרויות דומות לפיצריות שונות. אז אם אתם רוצים לחסוך כסף, הורידו כמה מהאפליקציות האלה על מנת לראות איזו פיצרייה תציע לכם את הדיל הטוב ביותר. אבל בינתיים, כשאתם ממתינים למשלוח שיגיע, בואו נדבר רגע על ההיסטוריה של המשלוחים, בתקופות שלפני עידן האינטרנט.
לאחר מלחמת העולם השנייה, חיילים רעבים חשקו באוכל שהיה להם בחו"ל: פיצה. יחד עם זאת, לא כל החיילים יכלו לנסוע לחנות הפיצה הקרובה בערים בהם שירתו. כאן נכנסה לתמונה העיר ניו יורק שהציע לפיצריות את האפשרויות הראשונות של "הזמנות לקחת הבייתה".
הפיצות שהיו מיועדות ללקוחות שהגיעו למסעדה ולקחו אותן איתם, אוחסנו במכולות בודדות, מה שהקל על הובלתן. כמה שנים לאחר מכן, לוס אנג'לס צעדה צעד אחד קדימה והחלה להציע שירותי משלוחי פיצה עם הזמנות הפיצות שלהם. עם המאמצים האלו של פיצריות קטנות בערים הגדולות, החלה מהפכה, ועד היום שירותי המשלוחים זמין כמעט בכל פיצרייה.
שנות השישים סימנו את תחילת עידן המזון המהיר. בעשור זה, התחילו מערכות המשלוחים המודרניות, ורשתות מזון רבות התחילו להציע שירותי משלוחים מהתפריטים שלהן, מה ששינה את ענף המזון לנצח.
רק כדי לתת לכם דוגמא לאופן שבו משלוחי פיצה הפכו לפופולריים, לאורך השנים פיצריות התחילו להציע פיצוי בסגנון "שלושים דקות או פחות" על המשלוחים שלהן. אם השליח הגיע כעבור יותר משלושים דקות, הלקוח לא נדרש לשלם על הפיצה.
כמובן שהתנהלות זו לא נמשכה זמן רב, ובטח שלא הגיעה לעולם לישראל, והיא נמוגה מהעולם לחלוטין בשנת 1993, אבל עדיין. הגימיק הזה ממחיש את רצינות המסעדות בשמירה על קהל לקוחות מרוצה ונאמן, גם אם הוא לא מגיע פיזית למסעדה.
