שיניים לא ישרות גורמות לקשיים תפקודיים, ובפרט הלעיסה אינה מיטבית. כמו כן ייתכן קושי לצחצח חלק מהשיניים כך שהסיכון לדלקת חניכיים או עששת גבוה יותר. בנוסף, שיניים שאינן ישרות נתפשות ע"י רוב בני האדם כפגם אסתטי. בהתאם כל מי שהשיניים שלו לא מסודרות באופן סימטרי ובקו ישר, גם כשמדובר על ילד או נער וגם כשמדובר על מבוגר, עלול להתבייש לחייך. הפתרון לכל הבעיות הנ"ל הוא גשר בשיניים, ולכן כדאי להכיר את סוגי הגשרים האפשריים.
גשר חיצוני
גשר חיצוני הוא הפתרון הקלאסי. הוא מזוהה בעיקר עם גיל ההתבגרות, שבו רבים ורבות נזקקים ליישור שיניים ולכן מותקן אצלם בפה גשר – אותן קוביות מתכת קטנות שמחוברות ביניהן בחוט דק.
הקוביות, שנקראות גם "ברזלים", נועדו להפעיל כוח על כל אחת מהשיניים שחרגו מהקו הישר, כך שהשיניים הסוררות יזוזו אל המקום האידיאלי עבורן. בהתאם נדרש תכנון מדויק מאוד של כל גשר בשיניים.
גשר פנימי
בעוד אצל בני ובנות נוער גשר בשיניים הוא תופעה מקובלת שברוב רובם של המקרים לא מייצרת מבוכה, אצל מבוגרים שזקוקים לגשר עקב שיניים לא ישרות הברזלים והחוט שמתבלטים לעין עלולים לגרום לאי נעימות. על-מנת לאפשר יישור יעיל גם במקרים כאלה, פותח סוג נוסף של גשרים בשיניים: גשר פנימי.
כפי שניתן להבין מהשם, מדובר בגשר שמותקן מהצד הפנימי של השיניים, ולכן מידת הבולטות שלו נמוכה בהרבה. בהתאם גם הקהל המבוגר שמבקש ליישר את שיניו יכול לעשות זאת בלי להתבייש. עוד יתרון של גשר פנימי בשיניים הוא שאין פגיעה בצד החיצוני של השן תוך כדי עבודות ההדבקה וההכנה.
כמה זמן נשארים עם גשר בשיניים?
פרק הזמן שבו מסתובבים עם גשר בשיניים משתנה מאדם לאדם. למעשה אין דרך לדעת מראש כמה זמן יימשך התהליך, וזאת משום שכל שן מגיבה באופן שונה ללחץ שמופעל עליה – יש מקרים שבהם קו השיניים מסתדר במהירות יחסית ויש גם מקרים שבהם נדרשת סבלנות רבה יותר עד להשלמת היישור.
במרבית המקרים כשבוחרים בפתרון של גשר פנימי התהליך יהיה מעט ארוך יותר. עוד כדאי לקחת בחשבון שגשר פנימי לשיניים מצריך גם תקופת הסתגלות ממושכת מעט יותר בהשוואה לגשר החיצוני.
תהליך מדויק ומוקפד
הבחירה בין שני סוגי הגשרים היא בהתאם להעדפות האסתטיות, ובכל מקרה השלב הראשון בתהליך יישור השיניים הוא אבחון מדויק על בסיס צילומי רנטגן, צילומים קליניים ומדידות. לאחר האבחון יכול האורתודנט לתכנן את הגשר הנבחר, ובאופן טבעי נדרשת מיומנות גבוהה גם לשם הדבקתו. גשר פנימי מחייב מיומנות ייחודית ולא לכל אורתודנט יש את הניסיון הרלוונטי. לאחר הרכבת הגשר יתבצעו ביקורות שוטפות אחת למספר שבועות, וכוונונים של הברזלים בהתאם לתזוזת השיניים. לאחר השלמת התהליך ייתכן צורך בהשארת קיבוע – הקיבוע בכל מקרה פנימי ואינו נראה לעין.
