קרנות הפנסיה שלנו, כמו גם משקיעים מוסדיים אחרים, מעדכנות את תיקי ההשקעות שלהן בשנים האחרונות במטרה לעודד חברות שתורמות לשמירה על איכות הסביבה של כולנו. פנסיה ירוקה? קווים לדמותה
דסי ניר
אינספור דוחות כבר נכתבו על התחממות כדור הארץ וההשלכות החריפות של שינוי האקלים. אנחנו עדים ליותר ויותר אירועים של מזג אוויר קיצוני, מחלות, ואסונות טבע בכל העולם – וזה עוד לפני שדיברנו על הקורונה שהפכה את הקערה הכלכלית על פיה.
לאחר ההתגייסות של מדינות ברחבי העולם להגיע להסכמות שונות מפרוטוקול קיוטו ועד הסכם פריז – הגיע תור החברות הגדולות לשאת גם הן בנטל הדאגה לעתיד כדור הארץ. ואם חברות מסחריות כמו חברות מזון, חברות פארמה ואפילו חברות שילוח ותפעול מתגייסות לעניין, כעת גם בחברות הפיננסים הגדולות מחלחלת ההבנה שיש להן כוח לא מבוטל במאבק בהתחממות האקלים. מבתי השקעות ועד קרנות הנאמנות וקרנות הפנסיה, בזה אחר זה פועלים יותר גופים שמנהלים את החסכונות של הציבור לקדם השקעות אחראיות יותר. השקעות שמתחשבות גם בשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי, או בקיצור ESG.
זה לא פשוט כלל לנווט תיקי השקעות בהיקף של טריליוני דולרים כך שלא יכללו השקעות בחברות מזהמות כמו חברות חיפושי נפט, או חברות שעדיין מנהלות מפעלי ייצור בסטנדרטים מיושנים ומזהמים. חברות כאלה עדיין מהוות חלק משמעותי ממדדי מניות רבים וחברות דלקים כמו ארמקו הסעודית עדיין מונפקות בבורסות העולם בהיקפים חסרי תקדים כיוון שיש מי שמשקיע בהן. אך לצד השקעות כאלה, אנחנו רואים גם יותר ויותר השקעות בחברות אנרגיות מתחדשות, צמיחה של עשרות אחוזים בהשקעות באגרות חוב ירוקות של פרוייקטי תשתיות בני קיימא, וגידול ניכר בהשקעות בחקלאות מקיימת ובתחליפים לתעשיית הבשר המזהמת. בנקים רבים כבר הכריזו על אימוץ עקרונות המלחמה בשינוי האקלים שנוסחו בהסכם פריז וכמה מקרנות הפנסיה הגדולות בעולם כבר חתמו על התחייבויות לאמץ מדיניות השקעה אחראית שמקדם האו״ם באמצעות יוזמה המכונה Principles for Responsible Investment.
חלק מהגופים הפיננסיים פועלים במתכונת של מניעה או צמצום השקעה בחברות מזהמות, ואחרים פועלים במתכונת של הסטת השקעות באופן אקטיבי להשקעות בחברות הפועלות בהתאם לעקרונות שמירה על איכות הסביבה. קרנות פנסיה בצפון אירופה למשל, הבינו שכחלק מניהול הסיכונים שלהן, עליהן להתחשב גם בסיכון לאירועי קיצון אקלימיים, אירועים שבהם השינוי המתמשך במזג האוויר עלול לגרום לפגיעה משמעותית בנכסים פיזיים ובנכסים פיננסיים של אותן קרנות פנסיה. לפיכך, הסטת ההשקעות להשקעות ירוקות יותר היא לא רק הצהרה עקרונית על מחוייבות לערכים מסוימים, אלא גם חלק מניהול סיכונים משופר של אותן קרנות פנסיה שרוצות להבטיח לעמיתים שלהן יציבות עסקית ופיננסית לאורך עשרות שנים.
מגמת הגידול בהיקף ההשקעות הירוקות הובילה לפיתוח כלים חשבונאיים ועסקיים למדידת ההשפעה של חברות על שינוי האקלים בהיבטים רבים, וכן למדידת ההשפעה שלהן על הסביבה החברתית והעסקית שבה הן פועלות. למהלכים אלה שותפים ארגונים בינלאומיים כמו האו״ם או הבנק העולמי לצד חברות דירוג האשראי וקרנות ייעודיות למלחמה בשינוי האקלים. גם הרגולטורים המפקחים על הבנקים, בתי השקעות וקרנות הפנסיה מגבירים גם הם את העיסוק בנושא ומחילים עוד ועוד דרישות גילוי ודיווח על התאמת מדיניות ההשקעות להיבטים סביבתיים וחברתיים. סביר להניח שמהלכים אלה ילכו ויבשילו בשנים הקרובות. לצד השימוש בכלים לשיפור מדיניות ההשקעות, משקיעים מוסדיים רבים משתמשים גם בכוחם כבעלי מניות משמעותיים בחברות עסקיות שבהן הם משקיעים, כדי לעודד התנהלות עסקית אחראית יותר לסביבה ולחברה.
בישראל, שוק הפנסיה המקומי קטן משמעותית ביחס לעולם, אך היקף החסכונות הגדול שמנהלות קרנות הפנסיה המקומיות מחייב אותן לפזר את ההשקעה על פני אפיקים מגוונים. כך במקרים רבים ניתן לראות בתיקי ההשקעה של קרנות הפנסיה שלנו השקעות בחברות אנרגיה מתחדשות או בחברות קלינטק לצד השקעה בחברות נפט וגז מקומיות. באתר פנסיה-נט שמפעיל משרד האוצר, ניתן לראות את הרכב הנכסים של קרנות הפנסיה השונות בחלוקה לקטגוריות השקעה שונות. פירוט החברות שבהן משקיעה כל קרן נמצא באתר האינטרנט של הקרן וגם הוא זמין עבורנו.
המלחמה בשינוי האקלים היא אתגר משמעותי שמצריך שילוב ידיים של ממשלות וחברות כדי להניע את הגלגל לאחור. כמשקיעים מוסדיים, קרנות הפנסיה שלנו יכולות לתרום להתפתחות חברות שאינן פוגעות בסביבה, ולהצרת צעדיהן של חברות מזהמות באמצעות הסטת השקעות ומעורבות אקטיבית יותר כבעלי מניות מהותיים. דווקא קרנות הפנסיה שמשקיעות את כספי החוסכים לטווח ארוך מאוד, יכולות להביא בחשבון שיקולי השקעה ארוכי טווח כמו אחריות סביבתית.
תמונות מאת Shutterstock
