כאשר נכתבו מילים אלה ע"י שיקספיר לפני שנים רבות, בטרם הטכנולוגיה שינתה את פני העולם, מדובר היה בביטוי מטפורי בלבד.
כיום באמצעות הטכנולוגיה פורצת גבולות הביטוי נכון ומבטא את מצבנו ביום יום.
הפייסבוק הפך לרשת בינלאומית שכל אחד כמעט נמצא ופועל בה.
בעוד בימים הרגילים אנו מדברים אם אדם אחד או קבוצה קטנה בכל פעם, הרי בפייסבוק, מסרים שהעברנו מגיעים מהר מאד לאלפי אנשים, דרך שיתוף והפצה שתומכת בה הרשת ומעודדת אותה.
כל מילה שאמרת נבחנת פתאום לא רק על ידי חברים ועמיתים אלא על ידי מאות אנשים שאינך מכיר כלל ומחליטים להזדהות או לדחות את דבריך באמצעות ביצוע LIKE .
אבל הפצת המידע המהירה הזו יוצרת סכנה חמורה לפגיעה בשם הטוב ובפרטיות של משתמשים ואנשים סביבך.
העולם האמיתי חודר ומשתלב בתוך העולם הווירטואלי למעין מחול טנגו מדהים שתוצאותיו בלתי צפויות.
סוד שחלקת עם חברים בדף הפייסבוק שלך יכול להפוך לסיוט אמיתי כאשר ייחשף לאדם שלא נועד לו. אמירות בוטות שציינת לכאורה בפרטיות בדף הפייסבוק שלך, הופכות פתאום לתביעת דיבה מצד אלה שנפגעו מהן.
כך למשל עורכת דין רותם טפירו שהעלתה השגות וטענות על שעמום בעבודה ואמירות נוקשות כלפי הבוסים במשרדה, נתבעת כיום בסך של 400,000 ₪ על פגיעה בשם הטוב.
אין ספק כי עורכת הדין הזו לא חשבה כי מנהליה יקראו את דבריה בפייסבוק, אבל הדבר קרה וגרם למשבר ביחסים במשרד, ולתביעת דיבה גדולה כנגדה.
אנשים וילדים סבורים כי הפייסבוק הוא מקום בטוח להעלות הגיגים, טענות ובכך נופלים לתוך הפח של הוצאת דיבה אסורה.
בני משפחה אשר הכפישו את שמו של קרוביהם, נאלצו לאחרונה לשלם 40,000 ₪ כפיצוי בגין אותן הכפשות שנעשו כמובן בפייסבוק.
חייב להיות תהליך מסודר של חינוך והסברה לכל משתמשי הרשת החברתית ובמיוחד לצעירים שבהם, על הסכנות הרבות שישנן בהתבטאות משולחת רסן כלפי אנשים, עסקים וחברים בפייסבוק.
בני הנוער הם הקהל הפגיע ביותר להשמצות בפייסבוק, והקהל אשר לוקח ללב יותר מכולם את האמירות הבוטות כלפיו.
בעקבות חרמות ומסעות השמצה בפייסבוק וברשתות חברתיות דומות היו אף מקרי התאבדות של בני נוער ואין ספק כי זו התגובה הקיצונית מכולן.
התנהלות נכונה בפייסבוק כוללת התבטאות מתונה בלבד גם בפוסטים הכלליים כלפי אנשים ועסקים וכן התבטאות מתונה גם בשיחות פרטיות בין האדם לבין חבריו לגבי אנשים והתנהגותם.
גם פניה לחבר בדוא"ל ושיתופו בפייסבוק בדעותיך הקיצוניות על התנהגות אדם זה או אחר מהווה לשון הרע ועלולה להניב תביעת דיבה.
הרשת אינה שוכחת דבר ובשרתי חב' פייסבוק יש עדיין התכתבויות ואמירות מלפני שנים שלכאורה נמחקו מזמן, אך ניתן לשלפם בצו משפטי מתאים.
קיימת בעיה עם הנושא של מידע אמין או שמועה בייחוד ביחס לבני נוער, בני נוער נוטים לייחס חשיבות רבה לאמירות של חברים, בלא לבדוק אותן לגופן וכל שמועה מכוערת על אחד החברים תופסת תאוצה והופכת למעין אמת, שכל הקבוצה חוזרת עליה, למרות שאיש לא ראה ומדובר בשמועה בלבד שלא ניתן להוכיחה.
אמירות קשות אלה הורסות חייהם של יחידים ומשפחות היות ובהעדר בסיס לשמועה הזאת קשה מאד לעצור אותה או להפריכה.
הביטוי כיצד אפשר להוכיח שאין לי אחות? נכון שבעתיים כאשר טוענים כי יש לך אחות ברשת האינטרנט.
היות וברגע שהואשמת במעשים כאלה ואחרים בגין שמועה. קשה מאד להפריך את האמירות.
לבסוף, ראוי כי הורים יחנכו ויסבירו לילדיהם את סכנות הרשת שאינן כה ברורות, אותן סכנות הנובעות מפגיעה בשם הטוב ובפרטיות, וזאת כדי למנוע הסתבכויות ותביעות מיותרות.
לא אחת נתקלנו במקרים בני משפחה קטינים פעלו והתנהגו באופן בוטה ואף לפעמים פוגעני כלפי חברים ואף כלפי בני משפחה אחרים.
את מי ניתן להעמיד לדין במקרה כזה? את הקטין? את הוריו שפתאום הפכו אחראים לכל פוסט שהוא כותב למרות שהוא מעל גיל 13 או אף קרוב לגיל הצבא !
איך ניתן בכלל לדרוש פיצוי מההורים שלא ידעו ולא אישרו את האמירות של בנם?
דיני הפרטיות והוצאת הדיבה נכתבים מחדש כיום דרך ועקב התפוצה והכוח האדיר של הרשתות החברתיות וראוי שכל אחד יבחר את מילותיו בקפידה ובזהירות.
