נתבקשתם לעבור אבחון פסיכולוגי במסגרת הגשת מועמדותכם לתפקיד כלשהו? הומלץ לכם לגשת עם הילד לאבחון פסיכולוגי לצורך בדיקת רמת הבשלות שלו לעלות לכיתה א' או שיבוצו במסגרת חינוכית המותאמת לצרכיו?
הפסיכולוגית הקלינית ד"ר יעל שלזינגר מסבירה שהמושג "אבחון פסיכולוגי" מהווה שם כללי לקטגוריה רחבה של אבחונים מכוונים שונים, שבעזרתם ניתן לקבל תמונת מצב לגבי אישיותו של הנבדק בהתאמה לגילו ולמטרות האבחון.
תהליך האבחון מבוסס בדרך כלל על ריאיון אישי ישיר וכלים אבחוניים פרקטיים, הנוגעים להיבטים קוגניטיביים, בין אישיים ורגשיים, המשרטטים כמעין מפה המאפשרת הערכת כישוריו ויכולותיו השונות, עולמו הנפשי והרגשי של הנבדק ומהי מידת השפעתם של המאפיינים הרגשיים והנפשיים הללו על רמת תפקודו.
כאמור, ניתן למנות מגוון מצבים שונים שבהם עולה הצורך באבחון פסיכולוגי, החל מההיבט ההתפתחותי כשמתעוררים סימני שאלה בהקשר לתקינות התפתחות של פעוטות בתחומי שפה, מוטוריקה, קוגניציה ורגש, דרך ההיבט הלימודי לקביעת רמת הבשלות של הילד לעליה לכיתה א' ואו כשההישגים הלימודיים של התלמיד נמוכים ועולה השאלה האם הכשל הלימודי מושפע מגורמים רגשיים.
בנסיבות הללו, בודקים המבחנים את ההיבטים הלימודיים והקוגניטיביים של התלמיד לצד ההיבטים הרגשיים וההתנהגותיים שלו. אבחונים פסיכולוגיים לילדים ובני נוער מומלצים גם במקרים של התנהגות מדאיגה ואו בלתי נורמטיבית, או כשקיימים סממנים המעידים על מצוקה כלשהי (כמו לדוגמה דכדוך, הסתגרות וכדומה), אך הסיבה לכך איננה גלויה לעין. במצבים אלו יושם הדגש על ההיבט הרגשי והאישיותי של הילד הנער.
הפניה של מבוגרים לאבחון פסיכולוגי נעשית על פי רוב כשנדרשת חוות דעת פסיכולוגית מטעמם של גורמים חיצוניים כלשהם, בהם הרווחה (מסוגלות הורית), המוסד לביטוח לאומי (ועדות רפואיות), בית המשפט (לצורך מתן אבחנה אישיותית וחוות דעת בנוגע לסוגיות משפטיות שונות), כמו גם דרישה מצד גורמים ממשלתיים ופרטיים שונים לצורך בדיקת התאמה למסגרות תעסוקתיות ספציפיות.
מעבר לכך, השימוש באבחון פסיכולוגי נעשה גם במקרים של מצוקה נפשית, הפרעות ומחלות נפש, וכן בטרם התחלת טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, או במהלכו, במידה וישנה התלבטות בנוגע לאבחנה, לסוג הטיפול שעשוי לסייע למטופל באופן מיטבי, רמת תרומתו של טיפול קיים על המטופל, או שמא עולה הצורך בשינוי התכנית הטיפולית.
