הפרעות קשב וריכוז

בשנים האחרונות מוקדשת תשומת לב רבה לנושא של הפרעות קשב וריכוז. המודעות הגוברת לבעיות שמייצרת התסמונת, שנקראת גם ADD (ראשי תיבות של Attention Deficit Disorder), וככל הנראה גם העלייה המשמעותית בהיקף התופעה, הובילו גם לאבחונים רבים וגם לניסיונות למצוא דרכים אפקטיביות להתמודד עם הקשיים.

כדאי לדעת שנהוג לסווג את ההפרעות ל-6 קטגוריות:

  1. הסוג הקלאסי

דפוס זה של הפרעות קשב וריכוז שכיח בעיקר בקרב בנים. הסימפטומים העיקריים הם חוסר ריכוז, מוסחות דעת, נטייה מוגברת לאיבוד חפצים שונים, קושי ממשי בניהול הזמן ואימפולסיביות.

  1. ליקוי קשב

הגורם לליקוי מהסוג הזה הוא פעילות נמוכה בקליפה הפרה-פרונטלית וליתר דיוק בחלקים הצידיים שלה. הוא שכיח יותר אצל הבנות, ובין הסימפטומים העיקריים: שכחנות, תנועות איטיות, עצלנות (או ליתר דיוק זיהוי התנהגות ככזו), מוטיבציה ירודה, נטייה מוגברת לשעמום ולעתים אף אפתיות.

  1. מיקוד יתר

הגורם למיקוד יתר הוא פעילות יתר באזור במוח שנקרא Anterior Cingulated Gyrus. כמו כן ישנה פעילות נמוכה בחלקים התחתונים והצדדיים של הקליפה הפרה-פרונטלית. הסימפטום העיקרי הוא לופים מחשבתיים, וכתוצאה מכך דאגנות עודפת, גמישות נמוכה מאוד ואפילו אובססיביות ונטייה מוגברת לוויכוחים והתנהגות סרבנית.

  1. הפרעות קשב וריכוז שמקורן באונה הטמפורלית

סוג זה של הפרעות קשב וריכוז הוא תוצר של פעילות יתר של האונות הטמפורליות. התוצאה עלולה להיות עצבנות (פתיל קצר) ואפילו תוקפנות, חוסר יציבות רגשית, קשיים ניכרים בלמידה, פחדים ללא סיבות ספציפיות עד כדי פרנויה ברמה כזו או אחרת, בלבול ועוד.

  1. הסוג הלימבי

קשיים בקשב ובריכוז עקב פעילות מוגברת בתלמוס ובהיפותלמוס. התוצאה: גישה שלילית לחיים, קשב נמוך מאוד, אנרגיה ירודה, חוסר עניין מובהק וגם דימוי עצמי נמוך. במובן מסוים מדובר בשילוב של ADD עם דיכאון.

  1. "מעגל האש"

פעילות מוגברת בשלל אזורים במוח. התוצאה היא הסחות דעת משמעותיות מאוד, חוסר קשב, דברנות מופרזת, סרבנות גבוהה, רגישות יתר, התנהגות לא צפויה ועוד.

 

דרכי טיפול ב-ADD

ההשלכות החמורות של הפרעות קשב וריכוז על סוגיהן השונים מחייבות התייחסות מערכתית כוללת ופתרונות שמשלבים מספר מרכיבים.

דגש חשוב אחד הוא תזונה: עודף פחמימות ובפרט מוצרים שמבוססים על קמח לבן וסוכר מגביר את האימפקט של ה-ADD. גם צבעי מאכל וחומרים משמרים נחשבים לבלתי ידידותיים לילדים עם קשיי קשב וריכוז. כמו כן נמצא קשר בין אכילת דגים שיש בהם כמות גדולה של כספית ומתכות אחרות לבין מידת החומרה של ה-ADD. תזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות תשפר משמעותית את הקשב והריכוז.

מרכיב נוסף בטיפול הוא אימון של המוח ותרגול התנהגויות רצויות. כמו כן כדאי ליצור מרחבי הכלה שיאפשרו לילדים להירגע בשעות הצורך. טכניקה מומלצת נוספת היא שיטה של משה אלבאום שנקראת איזון הגוף, ואשר מבוססת על שיפור הקשרים העצביים בחלקי המוח השונים בהתאם לסוג הספציפי של ה-ADD.