נדמה שמשנה לשנה הכל הולך ומתייקר ולגמור את החודש נהיית משימה קשה יותר ויותר, אך האינפלציה שנמדדת במשק בכל זאת נמוכה. אבל מהי בעצם האינפלציה? איך היא מתיישבת עם התחושה שלנו שהמחירים עולים וכיצד היא משפיעה עלינו בלי שידענו? על כך בכתבה הבאה
דסי ניר
בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017 דיווחו קרוב לשליש מהישראלים שהם מתקשים, או לא מצליחים, לכסות את ההוצאות שלהם. 11% דיווחו שהמצב הכלכלי רע עד כדי כך שהרגישו עניים וכ-37% הצהירו שאינם מרוצים ממצבם הכלכלי. נדמה שרבים מאיתנו יכולים להזדהות עם חוסר שביעות הרצון הזה ותלונות על יוקר המחיה הגובר הן עניין שבשגרה. למרות זאת, נתוני האינפלציה, כלומר עליית המחירים במשק, מצביעים על עליית מחירים מתונה מאוד וכמעט לא מורגשת בכל השנים האחרונות.
הכלכלנים חלוקים ביניהם בשאלה מה גורם למדידת האינפלציה להציג מצג של אינפלציה נמוכה כל כך, בעוד שנתונים אחרים אינם עולים בקנה אחד עם מצג זה. הנתונים המצביעים למשל על עלייה בשכר ואבטלה נמוכה, או נתוני ההוצאות על בריאות שהולכות ומאמירות, היו אמורים להוביל לעלייה משמעותית יותר במחירים. כלכלנים בכירים בבתי ההשקעות טוענים כי הפער בנתונים נובע ממדידה לא נכונה של עליות המחירים במשק, כאשר לתפיסתם חלק מסוגי המוצרים והשירותים שאנחנו צורכים לא נמדדים כלל, או נמדדים במשקל נמוך מהמשקל האמיתי שלהם בהוצאה החודשית שלנו. כלכלנים אחרים בבנק ישראל למשל, סבורים כי האינפלציה הנמוכה נובעת משינויים טכנולוגיים ורגולטוריים מתמשכים המאפשרים תחרות גדולה יותר במחירים ואפשרויות רבות יותר לקנות מוצרים במחירים נמוכים יותר מחו״ל.
את האינפלציה מחשבת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן מדי חודש. מדד המחירים לצרכן עצמו הוא סקר מפורט המודד את ההוצאות של משפחות, בחלוקה לפי סוג ההוצאה ולפי רמות הכנסה שונות. הנתון המשפיע ביותר על מדד המחירים לצרכן הוא גובה ההוצאה שלנו לדיור, שעומד על כמעט רבע מההוצאה החודשית שלנו על פי הסקר. אחת לכמה זמן מעדכנת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את קטגוריות ההוצאה השונות ואת משקלן היחסי במדד, בהתאם לנתונים המתקבלים מהמשפחות הנסקרות.
אנחנו אמנם מרגישים את האינפלציה היטב בכיס בכל פעם שאנחנו הולכים לקנות במכולת, ובכל התייקרות של שכר הדירה או אפילו של הכרטיסים בקולנוע. ובכל זאת, רובנו לא בודקים את מצב האינפלציה מדי בוקר או בכלל. מי שכן עוקב בקפדנות אחר מצב האינפלציה הוא בנק ישראל שקובע את ריבית בנק ישראל בהתאם למצב האינפלציה ומדדים נוספים. כל עוד האינפלציה נמוכה, בנק ישראל יכול להימנע מהעלאת ריבית בנק ישראל, המשמשת בסיס למרבית הריביות במשק על הלוואות וחסכונות. כאשר הריביות על חסכונות בבנק נמוכות, אנחנו מעדיפים להשקיע את הכסף בבורסה ומחפשים בית השקעות מומלץ לשם כך. ריבית בנק ישראל, לצד גורמים נוספים, משפיעה גם על שער השקל מול מטבעות זרים אחרים ובעיקר שער הדולר. כך, בעקיפין, משפיעה האינפלציה גם על היכולת של יבואנים ויצואנים ישראליים להציע מחירים תחרותיים וחוזרת ומשפיעה על רמות השכר שאותן חברות יכולות להציע לעובדים הישראלים שלהם ועל המחירים של המוצרים שנקנה במכולת.
אנחנו אולי לא מודעים לכך אך האינפלציה משפיעה במידה רבה על ההחלטה שלנו האם לחסוך או להשקיע את הכסף שלנו ובאיזה אופן, ובמקביל היא משפיעה גם על השכר שלנו ועל היכולת שלנו להשיג יותר עם הכסף שהרווחנו. ככל שהאינפלציה תמשיך להיות נמוכה כמו שהיא כיום, השקעה בשוק ההון באמצעות בתי השקעות תמשיך להיות אטרקטיבית יותר מהפקדת הכסף בחיסכון בבנק.
תמונות מאת Shutterstock
