הרעיון של "בחירה חופשית של הנשמה" נפוץ מאוד בתורות רוחניות, אך האם הוא באמת משקף את המציאות?
במסר היומי הזה, נצלול לתוך המיתוס, נבחן את ההשלכות שלו, וננסה להבין האם לנשמה שלנו יש באמת חופש בחירה או שמא מדובר בנרטיב שמרגיע אותנו יותר מאשר שהוא נכון.
אחת האמונות הרווחות היא שהנשמה בוחרת מראש את חייה, אתגרים, ואף את האופן שבו היא תעזוב את העולם. גישה זו מספקת לנו תחושת סדר ומשמעות בתוך הכאוס של החיים. אך בפועל, כשמעמיקים בנושא, עולה שאלה קריטית: האם יש לנשמה בחירה חופשית, או שמדובר בתוצאה בלתי נמנעת של אנרגיות, חוקי קארמה ומבנה היקום?
על פי התפיסה של זהר שלום מהבית ספר ללימודים אזוטריים הנשמה אינה באמת בוחרת את חייה בצורה חופשית, אלא מקבלת גוף וסביבה בהתאם לרמות אנרגיה, לתהליכים קודמים ולמבנה מציאותי שמכתיב אפשרויות מסוימות. במילים אחרות, אנחנו לא באמת "בוחרים", אלא מוצאים את עצמנו בתוך מסגרת שבה יש חוקיות משלה.
יש פה הסתכלות שמטילה ספק ברעיון הבחירה המוחלטת, אך גם אינה מציגה תפיסה דטרמיניסטית לחלוטין. במקום זאת, הוא מצביע על כך שברגע שהנשמה משתחררת מהגוף לאחר המוות, היא נכנסת למרחב אחר של קיום, שממנו היא יכולה לקבל פרספקטיבה רחבה יותר על חייה הקודמים. עם זאת, עדיין אין כאן יכולת "לברוא מציאות" לפי רצונה בלבד, אלא היא מונחית על ידי חוקיות מסוימת בתוך השדה האנרגטי של היקום.
כאשר אנו נתקלים בקשיים, טראומות או אובדן, רבים מוצאים נחמה באמונה ש"זה קרה מסיבה מסוימת" או ש"הנשמה בחרה בזה". אך האם אמונה זו באמת עוזרת לנו, או שהיא מספקת לנו תירוץ לאי-עשייה? המאמר מציע שלא תמיד צריך לקבל את הדברים כהכרחיים, אלא להבין שהחיים הם שילוב של נסיבות, תהליכים, אנרגיות והחלטות שאנו מקבלים ברגע האמת.
במקום להאמין שאנו "חייבים" לעבור דרך מסוימת או ש"הכול תוכנן מראש", המאמר מציע גישה אחרת:
🔹 קבלת המציאות כמו שהיא, ללא ניסיון "לייפות" אותה בנרטיבים מנחמים.
🔹 הבנה שהחיים הם שדה רחב של אפשרויות – אך בתוך מסגרת מסוימת של חוקים אנרגטיים.
🔹 שאיפה להרחבת התודעה, ולא ניסיון "לברוח" מאחריות אישית דרך נרטיבים רוחניים מרגיעים.
המיתוס של "בחירה חופשית של הנשמה" עשוי להיות מרגיע, אך הוא גם מגביל אותנו לתפיסה פטליסטית שמרחיקה אותנו מהבנה עמוקה יותר של החיים ושל מהות הקיום. במקום לשאול "למה בחרתי את זה?", אולי השאלה הנכונה יותר היא "מה אני יכול ללמוד מכאן ואיך אני מתקדם מכאן הלאה?".
