כיצד ניתן לסייע לאנשים מתמודדי נפש

כיצד ניתן לסייע לאנשים מתמודדי נפש

במאה ה21 חיים בחברה הישראלית לא מעט מתמודדי נפש שחוו טראומות כאלה ואחרות, הגורמות לפגיעה בתפקודם השוטף והיומי. עובדה זו כשלעצמה, מקטינה את יכולת ההתמודדות וההכלה של אנשים אלה, בין אם מרצון או בחירה, או בין אם כתוצאה ממנגנוני הגנה שסיגלו לעצמם עם השנים. הפגיעה הניכרת של אנשים אלה, באה לידי ביטוי בהימנעות מחברה או יציאה מהבית, הסתגרות, הימנעות מחיכוך בחברה ואף הימנעות מאירועים רגישים עבורם, כאלה שעלולים להצית את הטריגר שעלול לגרום להם לשוב ולחוות את הטראומה בצורה עוצמתית וחזקה. במאמר זה נרצה לדון בכמה דרכים שניתן לסייע לאותם א.נשים להתמודד עם מצוקתם ועל מה כדאי לשים לב- בעיקר בקרב סביבתם הקרובה- קרי חברים, בני משפחה והסביבה הקרובה והעוטפת שלהם.

מיהו מתמודד נפש

מתמודד.ת נפש או אדם שחי עם הפרעה בדרגה המפריעה לתפקודו היומי או כאלה הסובלים מטראומה נפשית, פגיעה נפשית או כאלה שאובחנו כסובלים ממחלה נפשית. כיום ישנם מעל לרבע מיליון  אנשים המוגדרים מתמודדי נפש, פלח לא קטן באוכלוסיה הישראלית. א.נשים אלה סובלים ממניפיסטציה של מחלות או היבטים רגשיים הנובעים ממקור נפשי, נוירולוגי או השילוב של שניהם גם יחד. לעיתים ביטוי המחלה נובע כתוצאה מתנאים סביבתיים לדוגמה כתוצאה מחשיפה לאירוע קיצוני ומטלטל (לדוגמה בעקבות אובדן של אנשים קרובים בשדה קרב או חלילה פיגוע) הגורם להתפרצות והתבטאותם של הקשיים הכרוכים בכך. אחרים לעיתים סובלים ממחלות או תסמונות מולדות- לרוב על רקע נוירולוגי.

דוגמאות למחלות המאפיינות מתמודדי נפש

ישנן לא מעט התבטאויות של סימפטומים אשר אוגדו יחדיו ומוגדרות כמחלה, אותן נמנה בקצרה.

דיכאון

דיכאון הינו מצב קליני בו א.נשים חשים דכדוך ומצב רוח שהוא ירוד וממושך לאורך זמן, חוסר עניין ואובדן ההנאה בחיים, א.נשים אלה סובלים מירידה בריכוז, ירידה באנרגיה הכללית שלהם הנובעת ממצבם הנפשי, ולכך נלווים גם הרבה פעמים הפרעות שינה, ירידה משמעותית בתיאבון ובצורך לאכול, כמו גם דימוי עצמי נמוך המלווה לעיתים גם בתחושות אשמה שאינה קשורה כלל ועיקר למציאות- אלא נובעת מתוך עולמם הפנימי.

חרדה

חרדות הפכו להיות חלק משמעותי בעולם המערבי ולעיתים שזורים ביחד עם מצב דיכאוני ותחושות נלוות השייכות לדיכאון. הופעת חרדה מודגשת בעיקר בהימנעות ממצבים מסוימים בתפקוד היומי שאינם מהווים כלל סכנה או איום לאדם הרגיל, בעוד שא.נשים הסובלים מחרדות נמנעים בשל התחושות הקיצוניות והסוערות שהן מעוררות בתוכם.

הלם קרב

הלם קרב הנו מצב שנגרם ברוב המקרים בעת השירות הצבאי או כתוצאה מחשיפה לאירוע קשה כגון פיגוע טרור בו היה מעורב.ת מתמודד.ת הנפש. תופעה זו הינה התמודדות נפשית קשה עם מראות וזוועות אליהם נחשף המתמודד, דבר המקשה מאוד על תפקודו ויוצר הימנעות מסיטואציות ומצבים שעלולים להצית את חוויית שדה הקרב שהוא הטריגר (הגורם המשלהב או המצית) של הלם קרב ושחזור האירוע הקשה- והקושי הגדול להתמודד עימו.

הפרעה דו קוטבית

הפרעה דו קוטבית מוכרת גם בשמה האחר והפחות מחמיא- מאניה דיפרסיה בה חווה המתמודד/ת תחושות של עליה וירידה קיצוניים בתחושות וברגשות הפנימיים הנעים בין הצפה חושית או רגשית לבין חוסר תחושה ואדישות מוחלטת וניתוק מהעולם בשני המצבים הקיצוניים.

סכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלה שבה המתמודד/ת נמצא בסטייט אוף מיינד של ניתוק מוחלט מהמציאות, וחווה מצבי דמיון הנראה מן הצד כדמיון פרוע. מחלה זו כוללת הזיות, מחשבות שווא, צמצום רגשי הכולל ירידה ברצון, ביוזמה ופגיעה בהנאה. מאפיינים בולטים נוספים הם ירידה בחשיבה וביכולת לארגן את הדיבור וסידורו של משפט בצורה תקינה ועוד.

מהם האתגרים העומדים בפני מתמודדי נפש

אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור אנשים אלה הוא בעיקר לחזור לתפקוד יומי, כזה שאינו מגביל אותם בתנועה ובביצוע פעולות יומיות החל מהשתלבות בשוק התעסוק, מציאת עבודה ופרנסה, יכולת לתפקד בחברה ויכולת לתפקד בבית בחיק המשפחה וגם במקום העבודה. אם נדמה לנו מהצד כי מדובר במשימה פשוטה- הרי שלא כך הדבר. לרוב א.נשים אלה מתקשים להתמודד עם החרדות והפחדים ונמנעים בעיקר מסיטואציות שונות. לעיתים הדבר נובע ומונע מהפחדים והחרדות, ולעיתים מהפחד שמא יהיה גורם שעלול לשלהב את הטראומה שלהם מחדש ולהציף אותם ברמה הרגשית. לכן, ברוב המקרים הקושי הגדול הוא לגרום לא.נשים אלה לבוא לטיפול פסיכולוגי ולעיתים ליטול טיפול תרופתי, על מנת לסייע להם לשוב ולתפקד בחיק החברה, בעולם התעסוקה, בבית ובחיק המשפחה.

פתרונות ודרכי סיוע

ישנם מספר דרכים שיכולות לסייע עם הקשיים וההתמודדות הכואבת של א.נשים אלה. להלן כמה דרכים שיכולות להפוך את הקושי של מתמודדי הנפש לרך יותר, מכיל יותר ועוטף הרבה יותר- בדרך לקבלת עזרה- שכן הם ברוב המקרים כלל לא יבקשו אותה מאיש.

  • ייעוץ וסיוע למשפחה- המשפחה היא המעגל הקרוב והתומך ביותר ולכן חשוב מאוד שבני המשפחה הקרובים ידעו כיצד להתמודד, לקבל ייעוץ מקצועי והכוונה כמו גם כלים להתמודדות עם המצב המאוד מורכב של בן או בת המשפחה מתמודד/ת הנפש.

  • מיצוי זכויות- אחת הדרכים לקבל תמיכה מלאה מהרשויות והמדינה היא לקבל הכרה בבעיה. עצם ההכרה פותחת דלת לטיפולים שונים וזכויות המגיעות לכל מתמודד/ת, שמטרתם הסופית היא להשיב אותו או אותה בחזרה לתפקוד מקסימלי, וחזרה לחיק המשפחה, העבודה והקהילה. מיצוי זכויות גם מקל על המתמודד/ת והמשפחה ברמה הכלכלית- ומעניקה שלל הטבות שיקלו וייטיבו בהתמודדות המורכבת הזו.

  • התאמת טיפול פרטני למתמודד/ת נפש- השלב שבו מתמודד/ת מוכן/ה לגשת לטיפול היא הצעד הגדול ביותר שיכול להתקיים בעיקר הודות לתמיכה המשפחתית ובהמשך שיתוף הפעולה ומיצוי הזכויות. טיפול פרטני בין אם רגשי, תרופתי או טיפול תומך (כמו טיפול בדרמה או באומנות) יכולים בהחלט לסייע בתהליך ולסייע בהתפתחות האישית ובפתרון לשיפור התפקוד תוך מתן מעטפת שלמה למתמודד/ת הנפש.

סיכום

האתגרים העומדים בפני מתמודדים אינה פשוטה כלל וכלל וכוללת המון הכלה, תקשורת, אמפתיה, מודעות למורכבות המצב ומעטפת שלמה שמתחילה במשפחה וגולשת למעגלים החיצוניים והרחבים יותר הכוללים את החברים, בהמשך את מקום התעסוקה ולבסוף הקהילה. האתגרים קשים ומורכבים, אך ניכר כי מאמץ ואיחוד כוחות, יכולים בהחלט לתרום ולשפר את מצבם של מתמודדי נפש, ולשפר את איכות חייהם בצורה ניכרת הודות לתמיכה רחבה. 

 

 

קרדיט לתמונות PIXABAY

רישום המלצה חדשה
רישום עסקים לאתר
המלצות טיולים בארץ
המלצות טיולים בארץ
המלצות טיולים בחול