רשלנות רפואית במקרה סיעודי ובכלל היא פגיעה וגרימת נזק למטופל כתוצאה מטיפול רפואי. על כל רופא חלה חובת זהירות כלפי מטופליו, רופא אשר הפר את חובת הזהירות וכתוצאה מכך גרם נזק למטופל, פעל ברשלנות. במקרה של מטופלים סיעודיים, רופאים ומטפלים חייבים בחובת זהירות כפולה, מטופלים סיעודיים תלויים באופן אבסולוטי בסיוע חיצוני, ולעיתים גם לא מסוגלים לבטא את תחושותיהם ורצונם. זו גם הסיבה שאוכלוסייה זו פגיעה יותר, וחשופה יותר לרשלנות רפואית.
עורך דין רשלנות רפואית מסייע למטופל סיעודי, אשר נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית של אחד הגורמים המטפלים בו, להגיש תביעת פיצויים עקב רשלנות רפואית, כתוצאה מטיפול או אבחנה לקויה.
רשלנות רפואית בקרב הגיל השלישי הינה נושא מורכב יותר, חולים בני הגיל השלישי באופן טבעי פגיעים יותר לנזקים. אבחנה רפואית שגויה, מינון לא נכון של תרופות, כשל בטיפול רפואי, כל טעות ולו הקטנה ביותר עלולה לשאת עימה השלכות בריאותיות קשות עבורם.
נוסף על כך גם אם הוכח כי אדם בן הגיל השלישי נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית, הוא זכאי לפיצויים נמוכים יותר. הסיבה לכך היא שמערכת הבריאות לוקחת בחשבון שרמת הסיכון גבוהה יותר, בעת מתן טיפול רפואי לאוכלוסייה זו. פרמטר נוסף הוא פרק הזמן שבו יאלץ אותו אדם להתמודד עם הנזק שנגרם לו. בשונה מאדם צעיר הנאלץ להתמודד עם הנזק וכל השלכותיו לאורך שנים, אדם מבוגר יתמודד עם הנזק שנים ספורות.
ישנם כמה סימנים אשר צריכים לעורר חשד כי מדובר ברשלנות רפואית, במיוחד במקרים של חולים סיעודיים אשר לא תמיד מצליחים לבטא את כאבם. אחד הסימנים הבולטים הוא היגיינה ירודה של המטופל או של סביבתו. גם סביבה שאינה מותאמת מבחינה בטיחותית יכולה להעיד על רשלנות רפואית. עוד סימן מובהק הוא מכות ופצעים לא מוסברים, שסביר שנבעו מחוסר השגחה, גם כשמדובר בפצעי לחץ, מאחר ואלו מעידים על שהייה ממושכת בתנוחה מסוימת. אם אתם מזהים שינוי קיצוני במשקל, במקרים חמורים אפילו תת תזונה או התייבשות, שינויים במצב הרוח ובהתנהגות- המטופל מסתגר או משדר פחד, כל אלו יכולים לעורר חשד ולהדליק לכם נורה אדומה כי אכן מדובר ברשלנות רפואית.
במקרה של רשלנות רפואית אשר גרמה למצב סיעודי ניתן להגיש תביעת פיצויים. הפיצוי שיתקבל יכול להיות זמני, כלומר עד שיחול שינוי במצב החולה או פיצוי קבוע, כקצבה למשך כל החיים – גמלת סיעוד. אך לפני שניתן הפיצוי, צריך החולה להוכיח שהינו סיעודי וזקוק לסיוע צמוד ומתמשך. איך ניתן לעשות זאת? ישנו מבחן אשר בודק את תפקודו של אדם, ואת המסוגלות שלו בביצוע פעולות יומיומיות כמו קימה וישיבה, אכילה, רחצה, וכדומה. מבחן זה נקרא מבחן ADL והוא נעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי וגם על ידי חברות הביטוח, אשר מעוניינים לבחון את מידת התלות של מגיש התביעה.
חוות דעת רפואית היא שתקבע את היקף הפיצוי שינתן, האם יש צורך בפיצוי כספי, חד פעמי או בגמלת סיעוד קבועה, הניתנת באופן חודשי. נוסף על כך היא תקבע האם החולה זקוק לסיוע בביתו או שיש צורך במעבר למוסד סיעודי.
כאשר ישנו חשד לרשלנות רפואית במקרה סיעודי, ראשית יש להוכיח כי ישנה הפרה של חובת הזהירות של הגורם המטפל כלפי המטופל, וכתוצאה מכך נגרם לו נזק. על מנת לבדוק האם הופרה חובת הזהירות ישנו מבחן הנקרא "האדם הסביר" אשר בודק האם הגורם המטפל פעל בהתאם לנהלים ולכללים המקובלים, כלומר גם אם המטופל היה מקבל טיפול אצל גורם מטפל אחר, היה מקבל בדיוק את אותו הטיפול והייחס. עורך דין רשלנות רפואית מסייע למטופל ולבני משפחתו, לבדוק האם מדובר ברשלנות רפואית ואת היתכנות התביעה, ולהוכיח כי אכן קיים קשר בין התרשלות הגורם המטפל לבין הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מטיפולו.
