קרדיט תמונה FREEPIK
הגעה לבית המשפט היא בגדר חובה, אך לפעמים נוצר מצב שבו אחד הצדדים אינו יכול להגיע לבית המשפט מסיבות מוצדקות. מסיבה זו קיים חוק שנועד למנוע את קיומו של משפט בלתי צודק רק בגלל אי הגעה לדיון בבית המשפט שנבעה מסיבות טכניות, ולכן ניתן לקיים ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. בקשה זו מחולקת לשני סוגים: הראשון הוא הגשת בקשה לביטול פסק דין שחל מחובת הצדק, ואילו הסוג השני ניתן בעקבות שיקולים של בית המשפט.
בקשת ביטול החלטה במעמד צד אחד שמקורה מחובת הצדקת יכולה להיות מוגשת על ידי הצד שנאלץ להיעדר מהדיון. הסיבה להיעדרות במקרה זה יכולה להיות אי ידיעה על דבר הדיון או אי הגשת כתב הגנה בעקבות חוסר קבלת כתב התביעה. את בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן להגיש בתוך 30 יום מהרגע שבו הצד מקבל לידיו את פסק הדין. מטבע הדברים, חובת ההוכחה חלה על מגיש הבקשה, והוא יכול להגיש אותה רק אם יצליח להוכיח שכתב התביעה נשלח לכתובת בלתי נכונה. במרבית המקרים, ברגע שבית המשפט מקבל את הבקשה, הוא יבחן אותה, ואם יגלה שהצד אם הנתבע, הוא יבטל את פסק הדין הקיים ויקבע תאריך חדש לדיון.
בניגוד לביטול הבקשה מחובת הצדק, ביטול החלטה במעמד צד אחד הנובעת מהחלטת בית המשפט אינה נובעת מאי קבלת כתב התביעה, אלא כאשר נבצר מהנתבע להגיע לבית המשפט מסיבה מוצדקת. כאשר מגישים בקשה זו, יש לפרט מדוע הנתבע לא יכול היה להגיע לבית המשפט. לבקשת ביטול ההחלטה יש צורך לצרף את כל האישורים הרלוונטיים והמסמכים המוכיחים כי הנתבע לא הצליח להגיע לדיון. לדוגמה, אם מדובר בסיבה רפואית או אפילו באשפוז בבית החולים, חשוב להביא את כל המסמכים הרפואיים, כולל סיכום אשפוז. בית המשפט ידון בהחלטה ויקבע אם לבטל את הבקשה או לא. בסופו של דבר, ככל שהטיעונים של הנתבע יהיו משכנעים יותר, כן יגבר הסיכוי לביטול פסק הדין.
