מהו ניכור הורי ואיך להתמודד אתו?

 

מהו ניכור הורי ואיך להתמודד אתוניכור הורי, באנגלית Parental Alienation, היא תופעה מוכרת ורווחת בבית המשפט למשפחה, זו תופעה בה הילד מתנכר לאחד מהוריו, ללא צידוק למעשיו, על רקע גירושים של בני הזוג. כדאי לדעת כי המונח ניכור הורי נטבע לראשונה בשנת 1985 על ידי פרופסור ריצ'רד גארדנר מארצות הברית, הוא הגדיר את המונח כמצב בו ילדים מגיעים לנתק מאחד ההורים כתוצאה מפעילות מכוונת של ההורה המשמורן.

 

חשוב להדגיש כי תסמונת ניכור הורי היא תופעה ידועה המגובה במחקרים אקדמיים עדכניים. כאמור, התופעה מוכרת גם בבתי המשפט לענייני משפחה,  אך רק לאחרונה התופעה זכה להד ציבורי נרחב בקרב הקהילות הטיפוליות והמשפטיות בארץ, כמו גם להתייחסות ממוסדות אקדמיים מובילים ומאנשי תקשורת ידועים. בין השאר, בתכנית החדשה קשר השתיקה, המועלית בימים אלה בערוץ 13, בהנחיית צופית גרנט, מטפלים בנושא ניכור הורי על מנת להגדיל את המודעות לתופעה הרווחת בארץ (וברחבי העולם), וכדי לגרום לשינוי בטיפול בתופעה על ידי מוסדות הרווחה, בתי המשפט וגורמים מקצועיים רלוונטיים נוספים.

 

השלכות הרסניות על ההורים והילדים כאחד

נכון להיום, אין לרשויות בישראל נתונים עדכניים לגבי מימדי תופעת הניכור ההורי, אך בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל מכירים היטב את התופעה ועוסקים בה בדיונים רבים בתיקי גירושים. למעשה, בחלק גדול מההליכים המשפטיים העוסקים בענייני משמורת, אחד ההורים מעלה את הטענה של ניכורי הורי, וישנם לא מעט מקרים בהם מסתבר כי ההורה צודק.

 

עם זאת, אין גישה אחידה בבית המשפט לענייני משפחה כיצד לטפל בתופעה, וישנם לא מעט מקרים בהם בית המשפט מגיע להחלטה מסוימת רק לאחר מספר חודשים ואפילו שנים, כך שלא מעט ילדים בארץ סובלים מההשלכות ההרסניות של התופעה. כמובן, שלא רק הילדים סובלים מכך אלא גם ההורים.

 

חשוב לציין כי תופעת הניכור ההורי הינה בעלת השלכות הרסניות כיוון שילדים עלולים להתנכר לאחד ההורים באופן קשה, ולאחר מספר חודשים או שנים הסיכוי לחידוש הקשר בין הילדים להורה קלוש, גם באמצעות טיפול מקצועי. לכן, אין לדחות ולהשהות טיפול בתופעה זו, למימד הזמן בתופעה זו ישנה חשיבות יתרה ומשקל עצום.

 

כדאי לדעת כי לקראת סוף שנת 2017 החלו מספר חברי כנסת לקדם הצעת חוק נגד ניכור הורי, מטרת ההצעה היא להבטיח קשר רציף בין ההורים המצויים בהליך גירושים לבין ילדיהם המשותפים, כאשר במקרה בו אחד ההורים טוען לנתק או להיעדר קשר רציף עם ילדיו, יוכל לפנות לבית המשפט על מנת שזה יפסוק בנושא, ובמידת הצורך יפנה את ההורים למומחה מטעמו או יפעיל סנקציות נגד ההורה המשפיע על ילדיו. במקרים מסוימים, על פי הצעת החוק, יוכל בית המשפט לפסוק על העברת המשמורת להורה המנוכר.

 

אלפי ילדים סובלים בישראל מהתופעה

אמנם, לרשויות הרווחה ולמשרדי הבריאות והמשפטים אין מידע על מימדי התופעה בארץ, אך לאור ריבוי מקרי הניכור ההורי הוקמו עמותות ומרכזים לטיפול בילדים ובמשפחות במצבי גירושים, לרוב ביוזמה פרטית, במטרה להגביר את המודעות לתופעה וכדי לסייע לילדים ולהוריהם. ההשערה היא כי אלפי ילדים בארץ סובלים מנזקי תופעת הניכור ההורי, כאשר התופעה חוצה מגזרים ומגדרים, ואינה תלויה במצב סוציו אקונומי, בהשכלה וברמת הכנסה.

 

דרכים להתמודדות עם התופעה

ניתן לזהות סימנים מקדימים למצב העלול להתפתח לתופעת ניכור הורי, במיוחד כאשר הילד נרתע מקשר, מגע, פגישות ושיחות עם ההורה האחר. עם המצב מתדרדר חייב ההורה המנוכר לפעול במהירות, אחרת הקשר עם ילדו עלול להגיע עד לכדי ביטויי שנאה, קללות וסירוב מוחלט להיפגש.

 

מומלץ להורה המנוכר ליצור קשר עם ההורה האחר ולנסות לשכנעו ללכת לטיפול מקצועי יחדיו כדי לסייע לילד ולעצמם. במידת הצורך כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בנושא מורכב ורגיש זה, במטרה לשכנע את בית המשפט להסדיר את הקשר עם ילדיו, וכדי להטיל סנקציות על ההורה האחר שאינו מציית. כמו כן, כדאי לפנות למטפלים מנוסים המסוגלים להציע תמיכה רגשית לילד ולהוריו ולסייע להם לפתור את הבעיה, במטרה לשקם את הקשר ומתוך הגנה על הילד או הילדים.