כיצד ישפיע תהליך הברקסיט על החברות הישראליות באירופה

בחצות הלילה ב-31 בדצמבר 2020, אחרי כמעט 5 שנים של ויכוחים פוליטיים ובשיא מגפה עולמית ששיתקה את המשק שלה, בריטניה השלימה את הפרישה שלה מהאיחוד האירופי ויצאה לדרך עצמאית חדשה. בערב חג המולד, אחרי 9 חודשים של משא ומתן מתישים, נחתם הסכם בין בריטניה והאיחוד האירופי המסדיר מחדש את יחסי הסחר ביניהם. ההסכם החדש, בן כמעט אלפיים עמודים, פורש על חלק ניכר מהסחר בין הצדדים וצפוי להסדיר במהרה נושאים שזוהו כחשובים ביותר על ידי ממשלת בריטניה - ביניהם מזון, דייג, מעבר נתונים דיגיטליים והסדרת מעמדה של צפון אירלנד מבחינת מכס ורגולציה אירופית. אחרי 47 שנות חברוּת באיחוד האירופי, בבוקר הראשון של 2021 הממלכה המאוחדת התעוררה לעידן של יחסים כלכליים ופוליטיים חדשים עם שכנותיה הקרובות. כביכול, ה״ברקזיט״ הושלם. 

 

שכנותיה של בריטניה הן לא היחידות שיושפעו מהברקסיט, חברות רבות הפועלות באירופה צפויות להיות מושפעות מההסכם. אז איך הברקזיט ויחסי המסחר החדשים של בריטניה והאיחוד האירופי ישפיעו על חברות ישראליות הפועלות באירופה? להלן כמה מהשינויים החשובים ביותר שכדאי להכיר:

 

  1. סיום התנועה החופשית: אחד המניעים המרכזיים ליציאתה של בריטניה מהאיחוד היה הרצון להפסיק את תנועתם החופשית של אזרחי האיחוד האירופי. היחס לאזרחי האיחוד האירופי המעוניינים לעבוד בבריטניה זהה כעת לאותם אזרחים שאינם מהאיחוד האירופי והם כפופים למערכת הגירה חדשה על בסיס נקודות. כמו כן, אזרחים בריטים איבדו את הזכות להתגורר ולעבוד באיחוד האירופי, כלומר כעת הם זקוקים לוויזה אם הם רוצים להישאר באיחוד האירופי יותר מ -90 יום בתקופה של 180 יום. יש לכך השלכות מיוחדות על חברות ישראליות המפעילות כיום שירותים ברחבי אירופה או רב לשוניים ממטה ב​​לונדון.

  2. הסדרי סחר חדשים בסחורות: בריטניה והאיחוד האירופי חתמו על הסכם סחר חדש, והבטיחו אפס מכסים ומכסות על סחר רוב הסחורות (אם כי לא כולן) ביניהן. עם זאת, עסקה זו אינה מתקרבת לגישה לשוק שסוחרים בריטים נהנו ממנה כחלק מהאיחוד האירופי עצמו. בריטניה עוזבת את איחוד המכס של האיחוד האירופי ואת השוק היחיד, כלומר הסחר בסחורות יהיה כפוף לבדיקות מכס נוספות ולמכשולים בירוקרטיים אחרים.

  3. שירותים: עסקת הסחר החופשי החדשה אינה מכסה באופן מקיף את מתן השירותים וחלק מהם מוחרגים לרוב מהעסקה בכלל - בעיקר שירותים פיננסיים. יש לכך השלכות משמעותיות מאוד על חברות ישראליות הפועלות במתן שירותים עסקיים, פיננסיים או מקצועיים ברחבי האיחוד האירופי מבסיס בבריטניה.

  4. רגולציה של מוצרים: מוצרים צריכים כעת לעמוד בשתי קבוצות שונות של תקנות ונהלי תאימות 

המיושמים הן על האיחוד האירופי והן על בריטניה (למעט צפון אירלנד). גופי תאימות בריטיים איבדו את הסמכתם באיחוד האירופי וחברות ישראליות אינן יכולות עוד להשתמש בנציגים המבוססים בבריטניה לצורך עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי.

  1. שמירה על נתונים: ה- GDPR כבר לא חל ישירות על בריטניה. בריטניה אמנם העבירה את ה- GDPR לחוק הלאומי שלה, אך ללא המנגנון להרמוניזציה של הוראת האיחוד האירופי או פיקוחו של בית הדין האירופי לצדק, וסביר להניח כי בקרוב יתגלו הבדלים בין שני המשטרים המשפטיים. העברות נתונים בינלאומיות בין בריטניה לאיחוד האירופי יכולות להימשך לתקופת חסד של 4 חודשים, ולאחר מכן בריטניה תזדקק ל״החלטת הכרה״ (כפי שיש לישראל) כדי לשמור על זרימת המידע החופשית. לשכת נציב המידע בבריטניה (ICO) כבר לא מוכרת כרשות רגולטורית אירופית לצורכי ה- GDPR ומנגנון ה-'one stop shop'.

 

לאור הפוטנציאל להפרעה משמעותית בסחר, חברות ישראליות רבות מחפשות מיקומים חלופיים בתוך האיחוד האירופי לבסיס הפעילות האירופית שלהן. אירלנד מהווה בחירה ברורה מבחינת חברות ישראליות באיחוד האירופי. אירלנד הינה המדינה היחידה דוברת אנגלית שנותרה באיחוד, עם כוח אדם מאומן היטב וסביבה פרו-עסקית מובהקת. משטר מס החברות הנמוך של אירלנד הינו אטרקטיבי במיוחד - חברות באירלנד צפויות לשלם מס חברות בשיעור של רק 12.5%, אך שיעור זה הינו לרוב נמוך יותר עבור חברות המפעילות פעילות מו"פ משמעותית במדינה. העיר דבלין, מרכז פיננסי מתוחכם וביתן של רבות מחברות ההייטק המוכרות בעולם, גם הוכיחה את עצמה כאבן שואבת עבור מספר חברות ישראליות מוכרות שהקימו פעילות גדולה בשנים האחרונות – כולל Wix, Payoneer, ו- Amdocs.

 

עו״ד מתן לס, עורך דין ישראלי באירלנד, הוא מייסד ארגון ״יזמות אירלנד ישראל״ וחבר בלשכות עורכי הדין של אירלנד וישראל. עו״ד לס מציע שירותים משפטיים יעודיים עבור חברות ויזמים ישראלים באירלנד.

 

רישום עסקים לאתר
רישום המלצה חדשה
המלצות טיולים בארץ
המלצות טיולים בחול
המלצות טיולים בארץ