המלצות טיול בארץ - נחל ציפורי

בין גבעות שפרעם להרי הכרמל זורם נחל הנקרא על שמו של הישוב היהודי הנושן, ציפורי, בו גם שכנה הסנהדרין באחת מתחנותיה ההיסטוריות. הנחל הוא אחד מערוציו המרכזיים של הקישון וזרימתו מתחילה בהרי נצרת; הוא נשפך לעמק זבולון. הודות למעיינות המזינים את הנחל, חלק ממנו איתן כל ימות השנה. ניתן ליהנות מהליכה קלילה ונעימה לאורכו במסלול באורך 4 קילומטרים המתאים לכל המשפחה – ובכל עונות השנה.

איך מגיעים

ניתן לטייל במסלול מעגלי שמתחיל ואף נגמר בכפר הבדואי כעביה. להשארת רכבים, אפשר להמשיך על הכביש לרחבת חנייה גדולה בסמוך לבית הקברות של שכונת כעביה, סמוך למגרש הכדורגל המקומי – 300 מטרים צפונה מנקודת ההתחלה.

נקודת התחלה/סיום נוספת לטיול בנחל ציפורי היא בכניסה לכפר ראס עלי הבדואי. לכפר זה ניתן להגיע מכביש 79 – צפונה מצומת רכסים. מאזור הכניסה לבית העלמין תל רכב, יש כביש צר המסומן בכחול וחולף ראשית במקביל לכביש 79 וממשיך לעבר כפר חוואליד ונגמר בכפר ראס עלי. סלילת כביש 6 באזור עשויה להביא לשינויים בדרכי הגישה.

ישנה אפשרות נוספת לאוהבי הליכה: להתחיל את המסלול ולסיימו ביישוב נופית, הצופה לעברו של הנחל, בסיוג קטע משביל אוהד. אפשרות זו מעניקה הזדמנויות לתצפיות נוף מרשימות לעבר הנחל, אולם נשלם על כך בעלייה ובירידה משמעותיות בתחילת המסלול ובסופו.

נחל ציפורי – מה רואים בטיול ממזרח למערב

עין יבקע: מעין הנובע על מסלול נחל ציפורי, בקרבת הישוב כעביה, ששמו הערבי הקדום הוא "ראס אל עין". ספיקת המעיין היא בין 1,000 ל-5,000 מ"ק ביממה (בהתאם לעונה).

מי המעיין מרוכזים כיום בבריכה מרשימה. הבריכה מדופנת היטב ולרוב המים בה צלולים. הבריכה בגודל 30*10 מטר. יש הטוענים כי הבריכה היא בעלת יסודות איגום הנועצים כבר בתקופה הרומית וכי שימשה משך אלפי שנים את יושבי האזור.

נחל ציפורי היה באזור עורף חקלאי שהיה שייך לנזירים הכרמליתים, שישבו בראש הר הכרמל. נזירים אלו שיפצו וטיפחו את הבריכה. המים שימשו אותם בהנעת גלגלי הכפות בטחנות הקמח לאורך נחל ציפורי.

סכר הוקם על הבריכה במטרה להעלות את גובה המים. המים זרמו מן הבריכה של טחנות קמח הנמצאות במרחק שני קילומטרים מערבית, במורד הנחל. מי המעיין הובלו באמה עד טחנת הקמח.

טחנת הנזירים

זוהי טחנת קמח ישנה על גדתו הצפונית של הנחל. הערבים כינוה "טחונת א-רהיב". היא נבנתה במאה ה-18 ואילו הנזירים הכרמליתים רכשו אותה במאה ה-19. עד לימינו אנו, שייכת טחנה זו לכנסיה הקתולית. היא בעלת שתי קומות, כאשר בקומה התחתונה יש כפות שהונעו בכוח הנפילה של המים, אשר הגיעו באמה ממעיין עין יבקע. מוט ההנעה העביר את כוח הסיבוב החזק אל אבני ריחיים שסבבו להן בקומה העליונה.

טחנות עליל

נקראות גם טחנות מרפוקה או טחנות ראס עלי. אלו שתי טחנות קמח מימי העות'מאנים, השוכנות על גדתו הדרומית של הנחל, קרוב ליישוב ראס עלי. שתי הטחנות ממוקמות זו מעל זו והונעו בסיוע כוח המים של עין יבקע, הנמצא במעלה הנחל – מרחק שלושה קילומטרים מהטחנות. אמת המים סייעה למים להגיע אל התחנות. שרידים צלבניים מוקדמים נתגלו לרגלי הטחנה התחתונה. הטחנה העליונה היתה פעילה עד שנות ה-1930 ואילו התחתונה – עד שנת 1946.

נושאים נוספים באתר "המלצה" שאולי יעניינו אתכם:

מתכונים מומלצים / מתכוני השף הפשוט קובי פרידמן

טיפים לעסקים / פרסום עסקים

__________________________________________