"קורונה, או לא קורונה, אני לא הולך לרופא", אמר לי לי אחד המכרים שלי לאחרונה. כן יש אנשים ש"שנים" לא ביקרו במרפאה, ולא פגשו ברופא. לרובנו יש איזה חבר או אדם אהוב שלא זוכר את הפעם האחרונה בה היתה לו פגישה עם רופא. אז נכון, הם עשויים להצדיק זאת בכך שהם לעולם לא יחלו או שאין להם גורמי סיכון. אלא שגם אם הם בדרך כלל בריאים, זה לא אומר שהם צריכים לדלג על ביקור קבוע אצל הרופא לטיפול מונע. אז מהן הסיבות שבגללן יש מי שנמנעים מללכת לביקור אצל הרופא, ומהן הסכנות שיכולות להתפתח מהזנחה כזאת, הנה רשימה קצרה ולא ממצה של הנושא.
אי הערכה נכונה של הסיכון הבריאותי שבו הם מצויים ואי ידיעה על היתרונות של טיפול מונע
מי שנמצא בדרך כלל במצב בריאותי טוב, במיוחד כשהוא צעיר, עלול שלא לראות סיבה ללכת לרופא. עבור אנשים "בריאים כסוס" יכולות לעבור שנים, אם לא עשרות שנים, מבלי שתעלה בראשם המחשבה לפנות לאיש מקצוע.
אלא שטיפול מונע קבוע הוא למעשה אחת הדרכים הטובות ביותר להישאר בריאים. טיפול מונע מקדם בריאות טובה יותר. הסיבה לכך היא שלעתים קרובות אנשים מבולבלים ביחס למשמעות המילה "סיכון" ביחס לבריאותם. ישנם סיכונים גלויים וניתנים לשינוי, כמו עישון, אך סוגים אחרים אינם ברורים כמו השפעת גורמי סיכון גנטיים או סביבתיים.
לדוגמה, אם הם במצב בריאותי טוב ואף אחד במשפחתם לא חולה במחלה קשה, הם עשויים להאמין שהם אינם בסיכון למחלה או מצב ספציפי. באופן דומה, אם הם עובדים במשרה מסוימת שנים רבות ועדיין לא חוו תופעות שליליות, הם עשויים להניח שזה לעולם לא יקרה להם.
כשאנשים נשאלים ישירות על בריאותם, הם עשויים להגיב באופן מתגונן - במיוחד אם הם חשים ששופטים אותם. יש לזכור כי בריאותו של מישהו היא עניין פרטי, הכרוך במספר החלטות אישיות מצידו. לכן לעיתים יש נטייה להכחיש כאב מסויים או קושי, כשהסיבות לכך יכולות להיות פחד או בושה ומבוכה.
אנשים עשויים להתנגד לפנות לרופא מתוך פחד. יש אנשים שיש להם פחדים ספציפיים הקשורים למשרדי רופאים, בתי חולים או הליכים רפואיים, כמו מחטים. אנשים אחרים פשוט מוצאים את החוויה של פנייה לרופא כמעוררת חרדה. לעיתים, אנשים עלולים להימנע מבקשת טיפול רפואי, גם בשגרה, מחשש שיגידו להם שמשהו אינו כשורה. הם עשויים לסרב לערוך בדיקות או שיקוף מכיוון שהם חוששים לקבל אבחנה קשה או משהו אחר שהם תופסים כ"חדשות רעות ". ולכן הם מעדיפים להתנהג כבת יענה ולטמון את ראשם בחול.
כמו כן, אלמנטים מסוימים בביקור אצל רופא יכולים להיות מביכים. לאנשים רבים לא נוח לענות על שאלות ישירות הקשורות להרגלי המעי שלהם, או על פעילותם המינית לדוגמה, במיוחד אם מדובר באיש מקצוע שהם לא מכירים או שאולי רק פגשו בו לראשונה. בדיקות מסוימות, כמו אלה של השד והערמונית, יכולות להיות פולשניות במיוחד. ואכן אנשים עם היסטוריה של טראומה עשויים להימנע מהם, במיוחד אם הם חוששים לחוות מחדש את הטראומה שלהם.
לעיתים, יש מי שעשוי לדאוג שהוא פשוט "דרמטי מדי" ו"עושה הר מעכבר" (או אולי שומה) ושמא כל הסימפטומים שלו הם "כולם בראש שלו". אז זהו שישנה אפשרות כזאת, אבל כדי לישון טוב בלילה עדיף ללכת להיבדק ולוודא שהכל תקין, וכשצריך לטפל.
