על פי המסורת, קבר דוד נמצא בהר ציון שבירושלים. אתר הר ציון פתוח למבקרים ללא עלות ומומלץ בהחלט. בכניסה למתחם ניתן לראות כי מרבית המבנה הוא לא יותר ולא פחות משרידיה של כנסייה צלבנית שעמדה בהר, כמו גם מבנה בית כנסת בקומה הראשונה. היכנסו לציון הקבר על מנת להיחשף למבנה אבן גדול המכוסה בפרוכת בד מרשימה – שלפי המסורת זהו קבר המלך דוד.
עוד בשנת 1170, סיפר רבי בנימין מטודלה בביקורו בירושלים, במסגרת עלייתו לרגל לארץ הקודש, כי נמצאת במקום מערה שבה אוצרות רבים, כולל קברי בית דוד מלכים שקמו אחריו.
מעל אולם בית הכנסת תמצאו את חדר הסודה אחרונה שבו על פי מיטב המסורת הנוצרית, אכל ישוע את סעודת הפסח – הלוא היא סעודתו האחרונה טרם צליבתו. האתר קשור גם בחג הפנטקוסט (שבועות) ובאירועים אחרים. בקומה השלישית תגלו לבטח את צריח המסגד. דוד המלך קדוש לדתות המונותיאיסטיות הגדולות של המזרח התיכון (אסלאם, נצרות ויהדות) ואפשרי לראות את האופן בו משקף המבנה את קדושת העיר לשלושתן.
המקום כולל את אולם הקבר בקומה הראשונה, חדר הסעודה האחרונה בקומתו השנייה וחדרי מגורים של תלמידי ישיבת התפוצות.
על פי המסורת, מדובר בקברו של המלך דוד. כבר מראשית התקופה המוסלמית המוקדמת (המאה ה-7 לספירה) החלו לבקר במקום עולי רגל יהודים, נוצרים ומוסלמים, ולהזכיר את המקום ביומניהם.
הקבר הוא ארון קבורה מאבן המכוסה פרוכת חדשה וניצב בקומה הראשונה – הלוא היא קומת הקרקע במבנה של כנסייה צלבנית, שעד ימינו מכונה "חדר הסעודה האחרונה" (קנקולום, בלעז). נראה שהמקום הוקם על-ידי מאמינים נוצריים במאה ה-12. ועשו שימוש בקומה הראשונה כקריפטה. מה זה בכלל קריפטה? זוהי קומת המרתף של כנסייה צלבנית קלאסית; זהו המקום בו נהגו להציג את השריד הכי חשוב שהביא להקמת הכנסייה במקום המסוים הזה. במקרה שלנו הסעודה האחרונה של ישו בירושלים מיוצגת על מקום קבר המלך דוד, זאת על מנת לקשור את דמותו של ישו כצאצאו של המלך דוד כמשיח בן דוד – כמוזכר בברית החדשה.
עוד במאה ה-15 – ימי השלטון המוסלמי הממלוכי בירושלים, התנהל סכסוך בין נוצרים ליהודים על הר ציון בעניין החזקת מתחם הקבר. עקב הסכסוך, גורשו בני שתי העדות על-ידי הסולטן הממלוכי, ששלט במקום עד להקמת מדינת ישראל. הכנסייה הוסבה למסגד ששרידיו נראים עד ליום זה בתוך אולם הסעודה, כאשר על הגג הוקם צריח תפילה (מינרט בערבית) – גם הוא נראה עד לימינו אנו. משך מאות רבות של שנים נאסר על לא-מוסלמים לבקר במקום. מספרים כי סר משה מונטיפיורי הצליח במהלך המאה ה-19 לבקר בקברו של המלך דוד בעזרת קשריו בשלטון העות'מאני. לאחר כיבוש העיר על-ידי הבריטים ב-1917, התאפשרה הכניסה למתחם לנוצרים וליהודים בעבור תשלום דמי כניסה ועם כיבוש הר ציון במלחמת העצמאות על-ידי הצבא הישראלי, נתברר כי המוסלמים הראו למבקרים קבר מדומה ולא את קבר דוד האמיתי.
לאחר שהמתחם עבר לידיים ישראליות, נפתח מבצע ארוך של מחקר ארכיאולוגי, במהלכו נחשפה רצפת פסיפס אותנטית מהתקופה הרומית. לאחר מכן זוהה המבנה הרומי העתיק כבית כנסת נושן בן 1700 שנה לפחות.
נושאים נוספים באתר "המלצה" שאולי יעניינו אתכם:
