סובלים מדיכאון קל? תחושת דכדוך? העצב לפרקים? פסיכולוגים קלינים מציינים שהמונח "דיכאון קל" הינו מטעה והדיכאון הרבה פחות קל ממה שמשתמע ממנו. הוא משבש את שגרת היומיום, פוגע באיכות החיים ומלווה לעתים במגוון תסמינים פיזיים. החיים בעידן העכשווי מתאפיינים במירוץ אינסופי להשגת מטרות שהצבנו לעצמנו ומלווים בלחץ מתמשך.
הלחץ עשוי לדוגמה לנבוע מהשאיפה להצליח במסלול הלימודים האקדמי, תוך כדי עבודה במשרת סטודנט לצורך תשלום דמי שכירות מרקיעי השחקים, או לחלופין מעבודה סביב השעון לצורך תשלום משכנתה גבוהה בעד חיים נוחים של מעמד ביניים בשכונה טובה, כשבתוך המשוואה הזו מתווספים בדרך כלל גם משתנים נוספים כמו זוגיות, משפחה, ילדים, חוגים וכן הלאה.
עבור חלק מסוים מהאנשים מהווה הלחץ כמעין טריגר חיובי הממנף אותם אל עבר המטרה, אך מרבית מהאוכלוסייה נאלצת להתמודד עם הלחץ המתמשך שהחיים מציבים, כשלהתמודדות הזו יש בדרך כלל מחיר והשלכות.
הדבר יכול לבוא לביטוי במצב הרוח שפוף, עצבנות, חוסר הנאה ועניין, חוסר שקט, דימוי עצמי נמוך, ירידה במוטיבציה, הפרעות אכילה (אכילת יתר או תיאבון ירוד), כמו גם הפרעות שינה (שינה עודפת או אובדן שעות שינה), ירידה בריכוז, חוסר אנרגיה וקושי בתפקוד ובקבלת החלטות.
במידה והתסמינים הללו אינם חולפים מאליהם בתוך פרק זמן סביר, אזי יתכן ומדובר בדיכאון קל (מכונה בעגה המקצועית "דיסתימיה"). דיכאון קל פוגע בתפקוד בבית, בעבודה, בהתנהלות היומיומית שלנו והיחסים עם הסביבה.
דיכאון קל מסווג בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי כהפרעה נפשית כרונית מקבוצת ההפרעות של מצב הרוח. חשוב להדגיש שלהבדיל ממצב הרוח מדוכדך, פרופיל ההפרעה אינו מתבטא באפיזודות דיכאוניות שחולפות מאליהן לאורך הזמן אלא במצב רוח מתמשך.
תחילת התסמינים איננה תמיד ברורה וחדה, אך מקרים רבים נוטים התסמינים לא רק להימשך שנים רבות, אלא גם להחריף ולהתעצם בהדרגה, עד הגעתם לרמה של דיכאון קליני (דיכאון מז'ורי), כך שבמצבים של דכדוך מתמשך, מוטב לפנות לאנשי מקצוע לאבחון ולטיפול, הן כדי לעצור את המשך הסבל המיותר והן כדי למנוע את הפיכתו של הדיכאון לקליני.
הטיפול המקובל בדיכאון קל הנו על פי רוב משולב ועשוי לכלול טיפול פסיכולוגי (כגון טיפול פסיכודינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ואו טיפול משפחתי מערכתי) וטיפול בתרופות נוגדות דיכאון בהתאם לצורכי המקרה.
