אז כתבתם ספר והחלטתם שכדאי להוציא אותו לאור. מן הסתם פניתם אל מספר הוצאות לאור, וגיליתם שמלבד העובדה שרוב הסיכויים שיהיה עליכם להשתתף בעלויות הפקת הספר, אתם עומדים מול השאלה הגדולה: על איזה פורמט ללכת? דיגיטלי או מסורתי. אל תבינו אותי לא נכון, אני אישית מאוד חובבת את הספרים המסורתיים מנייר, כאלו שאפשר לדפדף בהם. אלא שעם הזמן מתגלה אמת אחת ברורה שקשה להתעלם ממנה והיא שאנו חיים כיום בעידן דיגיטלי בו אנו כל הזמן מחפשים תוכן חדש וסיפוקים מיידיים. כן בעולמנו אנשים רגילים להפעיל מכשירים ניידים מדי יום במשך חמש שעות לפחות. לכולנו יש גישה לתכנים אינטראקטיביים עשירים במולטימדיה בטלפונים ובטאבלטים שלנו. והדבר הביא אותי למחשבה שאולי הפורמט הדיגטלי הוא התשובה הנכונה. אבל אם אתם רוצים עוד כמה סיבות טובות – אז הנה הן.
מה בעצם רוצה סופר? הוא רוצה שיקראו אותו. הוא מעוניין "לגעת" בליבם של האנשים, וכמה שיותר מהם. באמצעות הספרים הדיגיטליים ניתן להגיע למספר גדול של קהלים. רוב האנשים כיום הם בעלי מכשיר נייד עם אינטרנט, כלומר יש להם גישה מיידית למגוון תוכן מקוון. תוכן מקוון שאינו יודע גבולות ואינו גובה תשלום עבור משלוח ואריזה. כל אחד יכול להוריד את הספר האלקטרוני שלך מכל מקום בעולם. לפיכך, פלטפורמת פרסום דיגיטלית מאפשרת לך להפיץ באופן מאובטח את הפרסום שלך לכל העולם.
יתרה מכך, בלא מעט אתרים שבהם נמכר הספר באופן דיגיטלי ניתן לעקוב כמעט באופן יומיומי על כמות האנשים שהורידה את הספר, בעוד שבפורמט המסורתי סופר צריך להמתין מספר חודשים כדי לקבל דו"ח מהוצאת הספרים.
ובואו נודה על האמת, אנשים לא ממש עוקבים אחר כל הספרים המודפסים שמתפרסמים, אלא אם כן הם נכתבים על ידי איזה סופר מאוד מפורסם. אבל אם כתבתם בפורמט דיגיטלי הוא יהיה נגיש להם יותר, ויאפשר להם להגיע אליו גם אם הם לא בדיוק הטיפוסים שנכנסים לחנויות הספרים.
חנויות הספרים כשלעצמן מהוות בעיה רצינית בישראל. כרגע ישנן מעט מאוד חנויות עצמאיות ורק שתי רשתות מובילות. כדי להכניס ספר אל כל אחת מהן באמצעות מפיץ אתה נדרש לשלם כסף, הרבה מאוד כסף. בזמן שלא בטוח שניתן יהיה להחזיר את ההשקעה מהספר עצמו. למה זה קורה? אולי כי יש דרישה, ואולי כי הם יכולים. בכל מקרה, להפיץ ספר לחנויות ספרים זאת עבודה קשה. גם כשהספר מגיע אליהן רוב הסיכויים שתמצאו אותו דחוף על איזה מדף צדדי ולא ממש בפלטה הראשית. כי לשם מגיעים הספרים שמשלמים עליהם הרבה כסף, או כאלו ששייכים להוצאה לאור שהחנות קשורה אליה (כמו סטימצקי לדוגמה).
חנויות הספרים מחזיקות את הספרים אצלן לזמן קצר של מספר שבועות, ואחר כך רוב הסיכויים שהספרים יחזרו אליכם הביתה כדי לשמש מעצור לדלת הממ"ד (אם יש לכם אחד כזה). שלא להזכיר את העובדה שלא מעט מהספרים גם חוזרים כשהם לא בדיוק ראויים למכירה חוזרת. אז אם אין לכם מחסן ראוי בבית אולי כדאי לשקול באמת על איזה פורמט כדאי לכם ללכת.
בכל ספר ראוי יש בערך כשלוש מאות עמוד מה שאומר שביזבזנו איזה ענף קטן ביער. אם הפקתם אלף עותקים, כמה ענפים זה? כמה עצים זה? אולי באמת הגיע הזמן לחשוב קצת על הסביבה ולהחליט שנהפוך לירוקים יותר.
הפקתו של ספר, כל ספר, כרוכה בתהליך שהוא מעבר לתהליך הכתיבה. אלא שכאשר מדובר בספר מסורתי גם נושא ההדפסה מתלווה אליו, החלטות כמו סוג הנייר, פורמט ההדפסה, הפונטים, איכות הכריכה ומה לא? הם עוד גורמים שתצטרכו לקחת בחשבון, תרתי משמע. כן כי זה עולה לכם והרבה.
בימים האחרונים יצא לאור ספר חדש שלי בשם "חקוקה באבן". כשההחלטה שלי היתה להוציא אותו לאור בפורמט דיגיטלי. הספר מספר את סיפורה של המלכה הצלבנית מליסנדה, שחייתה כאן לפני כאלף שנה, ומי שניצבה בשורה אחת לצד השליטים הגדולים של תקופתה. היא הואשמה בבגידה על ידי בעלה, יצאה למלחמה נגד בנה וניהלה ביד רמה את חיי שלושת אחיותיה, וכן ניחשתם אפשר להשיג אותו בפורמט דיגיטלי.
