מבין כל התופעות השונות שמובילות לכאבי גב, פריצת דיסק היא השכיחה ביותר. עמוד השדרה בנוי מחוליות הממוקמות זו מעל זו וביניהן דיסקים. הדיסקים הנם כמעין רפידות סחוסיות העשויות מקרום קשה וסיבי ובתוכו נוזל ג'לטיני. הדיסקים נועדו לשמש כבולמי זעזועים ולהגן על החוליות מפני השפעת תנועות הגוף.
פריצת דיסק מתרחשת כשהסיבים המקיפים את אחד הדיסקים נקרעים לחלוטין והחומר הג'לטיני דולף החוצה. במקרים רבים פריצת הדיסק כלל איננה גורמת לתסמינים, למעט מצבים שבהם לוחץ הדיסק הפגוע על חוט השדרה ואו העצבים שבסמוך לדיסק, שאז בנסיבות הללו יגרום הלחץ לתסמינים באיבר שהשורש הפגוע מעצבב. התסמינים עשויים לתת את ביטויים בכאבי גב ואו גפיים, תחושות של עקצוצים ועור רדום.
במקרים החמורים עלולה אותה פריצת דיסק לגרום לעתים לחולשת שרירים ואף לשיתוק בעקבות פגיעה בעצבים המוטוריים.
ד"ר שלמה דוידוביץ מסביר שסוג ועוצמת התסמינים משתנים בהתאם לעוצמה שבה לוחץ הדיסק על העצבים. הסיבות לתופעה אינן תמיד ידועות, אך ידוע שעם העלייה בגיל נוטים הדיסקים לאבד מגמישותם ולהתבקע ביתר קלות.
גורמי סיכון נוספים הם נטייה גנטית, עיוותים מולדים, פעילות גופנית לא מבוקרת או חוסר פעילות גופנית, עודף משקל, אורח חיים יושבני, עומס מוגבר המופעל על עמוד השדרה וכן הלאה. ברוב המקרים ישנה התאוששות בתוך 4 עד 6 שבועות. הטיפול השמרני כולל שילוב של תרופות לשיכוך הכאב עם פיזיותרפיה, עיסוי ואורח חיים פעיל.
עם הזמן, אנשים מזדקנים ודיסקים יכולים להיחלש, לאבד את הגמישות והחוזק שלהם. כאשר אדם מבוגר סובל מפריצת דיסק, ההחלמה שלו מורכבת יותר, שכן הרצועות המקיפות כל אחד מהדיסקים שבירות יותר ונקרעות ביתר קלות.
מאמץ יתר לשאת משקל. זוהי אחת הסיבות השכיחות ביותר כאשר מדובר בפריצת דיסק. כאשר אנו נושאים משקל, אנו יכולים להתאמץ יותר מהרגיל, ולגרום נזק לחלק מדיסקים בעמוד השדרה.
תנועות או מכות אלימות המייצרות מיקרוטראומה או טראומה וכן תנועות חוזרות ונשנות הנושאות משקל ומעמיסות את הגב.
בנוסף, ישנם גורמים נוספים שיכולים לתרום להתפתחות פריצת דיסק:
גיל: גברים בשנות ה-30 וה-50 לחייהם נוטים יותר לסבול מפריצת דיסק.
עודף משקל: אלו הסובלים מעודף משקל, חושפים את הדיסקים שלהם ללחץ גדול יותר, מה שעלול לגרום לפריצת דיסק.
אורח חיים בישיבה: ניהול אורח חיים בו לא מבצעים ספורט או שאיננו מפעילים את גופנו, עלול להוות סיכון גדול יותר בכל הנוגע לפריצת דיסק.
במידה ואין שיפור בתסמינים לאחר הטיפולים השמרניים או כשמתפתחים תסמינים חמורים, שאז יומלץ למטופל לפנות לניתוח פריצת דיסק. אלא שבדומה לכול פרוצדורה כירורגית, טומן הניתוח בחובו לא מעט סיכונים, החל מסיבוכים הקשורים להרדמה עצמה, דרך זיהום, דימום ופגיעה עצבית, וכלה בצלקות ופגיעה בקרומי חוט השדרה, זאת מעבר לעובדה שבניתוח הקונבנציונלי (דיסקטומיה פתוחה) עשויה ההחלמה מניתוח פריצת דיסק להימשך חודשים ארוכים.
בשנים האחרונות קיימת טכניקה חדשנית לביצוע ניתוח אנדוסקופי זעיר פולשני לפריצת דיסק שההחלמה ממנו אורכת בין כמה ימים לשבועות ספורים. לא אחת קרה שמנותחים שהגיעו על אלונקה לבית החולים, הצליחו לעמוד שוב על רגליהם כמה שעות לאחר הניתוח. במקום חתך נרחב בגב, מבוצע הניתוח דרך חתך זעיר שלתוכו מוחדר סיב אופטי דקיק, המאפשר להגדיל את התמונה שעל הצג הממוחשב פי 100 ולהפחית בכך עד למינימום את הסיכון לפגיעה בעצבים חשובים וכלי דם.
