לנהוג תחת השפעת החברים ולא תחת השפעת אלכוהול או סמים

 נהיגה בשכרות בעידן הרשתות החברתיות

למה לי לקחת ללב לא לריאות ולא לגרון

נהיגה בשכרות מוגדרת בחוקים ותקנות התעבורה - נהיגה של מי שבדמו מצויה רמת אלכוהול העולה על רף ספציפי. או לחלופין נהיגה תחת השפעת סם על פי נוכחות הסם בשתן. הם אלה הם המדדים היחידים? האם הרף הנורמטיבי המגדיר נהיגה בשכרות זהה לכולם.

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות

האם בדיקת ינשוף המצביעה על נהיגה בשכרות אמינה

למה נבדקים שנמצאו על פי רמת האלכוהול כי הם נוהגים שיכורים עמדו הצליחו לחצות את המבחן המוטורי.

נהיגה בשכרות היא בראש ובראשונה אובדן כושר השיפוט. גם מחקרים מדעיים הוכיחו כי קיים פער משמעותי בין אדם לאדם בבדיקות מוטוריות פסיכומוטוריות, שנערכו לנבדקים לאחר שצרכו רמות אלכוהול מבוקרות. גם כאשר מנות האלכוהול הותאמו למשקל הנבדק באופן יחסי, על מנת לקבל תמונה מדויקת יותר השוואה אמינה יותר.

גם במצב שבו תואמה כמות אלכוהול למשקל הגוף עדיין נצפו הבדלים ברמת השפעתו של האלכוהול. מכאן שכמות האלכוהול הנמדד בבדיקת ינשוף (בודק את נוכחות האלכוהול במערכת הנשימה) או בבדיקת הדם הם רק מדדי נוכחות האלכוהול ואין להם קשר להשפעה תפקודית ספציפית.

מחקרים שנערכו לגבי השפעות תפקודיות מוטוריות, לאחר צריכת אלכוהול ו/או סמים אחרים (סמים קלים, משככי כאבים, תרופות נרקוטיות, פסיכיאטריות וכו') הראו השפעה על תפקודים קוגניטיביים, רגשיים ומנטליים לצד ההשפעות על תפקודים מוטוריים.

כיום ברור כי לעיתים ההשפעות על התפקודים הקוגניטיביים, הרגשיים, המנטליים וכו' יכולים להיות מסוכנים הרבה יותר מאשר נהיגה בשכרות מאלכוהול שרמתו נמדדת על ידי בדיקת הינשוף.

ההפרעות התפקודיות שהינשוף אינו מזהה בנהיגה בשכרות

ההפרעה התפקודית המשמעותית ביותר מתרחשות בתחום הקוגניטיבי כושר השיפוט, מערכת התפיסה, עיבוד הנתונים של מערכת העצבים המרכזית (המוח) וכשר התגובה נפגע באופן חד משמעי. ההנחה הבסיסית היא כי מרבית האנשים (בהתאם להסתברויות סטטיסטיות נורמליות), יגיבו באופן דומה, לנוכחות בגופם, של אלכוהול, סמים, תרופות פסיכיאטריות ותרופות מרשם, המבוססות על השפעה על מערכת העצבים.

 

אולם גם מחקרים פרמקולוגיים העוסקים בהשפעות תרופתיות על מערכת העצבים המרכזית, אינם מזהים אחידות. ידוע כי במקרי קיצון, נדרשת התאמת מינונים אישית לחולים המטופלים בתרופות פסיכיאטריות, ותרופות אחרות שתפקידן לפעול בעזרת שינויים בתפקודי מערכת העצבים.

 

ניתן להסיק מכאן שגם צריכת אלכוהול עשויה להשפיע באופן שונה מאדם לאדם, על התפקודים הקוגניטיביים, של מי ששותה אלכוהול ונתפס על נהיגה בשכרות. אולם השונות הגדולה ביותר נמצאת בתחום הסוציולוגיה, בהתנהגות החברתית של מי ששותה אלכוהול, נוטל תרופות או צורך סמים.

התנהגות חברתית של נוהגים בשכרות

ניתן בנקל להצביע על מאפיינים דומים של התנהגות חברתית של נהגים שיכורים או מי שנתפס נוהג תחת השפעת סמים ותרופות. ההפרעה בשיקול הדעת, מודעות עצמית ויכולת השיפוט משתבשת באופן מוחלט.

סביר להניח כי אדם המערכת החברתית שלו מאוזנת ותקינה לא יעלה על ההגה מתוך מודעות עצמית למצבו. אולם בחברה בה אנו חיים, בישראל קיימות סיבות רבות אשר גורמות גם לאדם נורמטיבי לחלוטין בהתנהגותו היומיומית. לטעות בשיקול דעתו או לאבדו באופן מוחלט.

תופעות חברתיות כלליות והדרך בה מתבגרים צעירים רבים. משבשת לעיתים את תפיסת המציאות הבסיסית שלהם והיכולת להבחין בין נכון למה שאינו נכון. במצב בו בחיי היומיום יש קושי בתחום כושר שיפוט המציאות. במצב של שכרות או צריכת סמים ותרופות המצב מקצין אף יותר.

במצבים אלה לא בהכרח הנהג השיכור יקשיב לסביבה החברתית שלו. ולא בהכרח תפקודו מושפע אך ורק מרמת האלכוהול כפי שהיא משתקפת בבדיקת ינשוף.

נהיגה בשכות

נהגים רבים נמצאו על ידי בדיקת הינשוף שיכורים ולא גרמו כל עבירת תנועה אלה פשוט נבדקו בעת היציאה ממתחם הבילוי. מולם ישנם נהגים שידוע כי שתו, וגרמו לאחר מכן לתאונות (לעיתים קטלניות) אך בדיקת הינשוף שלהם לא הראתה כי עברו על רמת צריכת האלכוהול המותרת.