הקשר בין עליה במשקל לבין הפסקת עישון

הפסקת עישון והשמנהעישון והשמנה נחשבים שניהם לגורם סיכון למחלות ותחלואות שונות. לכן, מניעה והפסקה של עישון והשמנה הם יעדים בעלי משמעות בקידום הבריאות. רוב המעשנים המפסיקים לעשן עולים במשקל 5-4 ק"ג. ישנם נגמלי עישון המעלים כ-13 ק"D במשקלם. מרבית הנגמלים עולים 2-1 ק"ג בשבועיים הראשונים, ומעלים ב-3-2 ק"ג נוספים בחודשים הבאים. נשים עולות יותר במשקל מגברים. מעשנים כבדים, אלו שאינם פעילים גופנית ואנשים שגילם נמוך מ-55 הם בעלי סיכון מוגבר לעלות משמעותית במשקל עם הפסקת העישון.

 

מחקר ישראל שבדק את הקשר בין הפסקת עישון לבין עליה במשקל מצא כי העלייה במשקל עקב הפסקת עידון תהיה לרוב חולפת, על אף שהיא יכולה להימשך עד שש שנים בערך. אצל חלק מהמעשנים, ובעיקר אצל נשים, חשש מעלייה במשקל מהווה גורם בהתחלה או המשך של עישון, או חידוש עישון לאחר הגמילה ממנו. מתבגרים, ואף צעירים המודאגים ממשקלים, נוטים יותר להתחיל לעשן.

 

מה עומד מאחורי העלייה במשקל? האם יש סיכונים בריאותיים?

על אף שתהליך הגמילה מעישון מלווה לפעמים בעלייה במשקל, ישנה הערכה מקובלת על פיה העלייה במשקל עקב הפסקת עישון היא בעלת סיכון בריאותי זניח לעומת הסיכון הקיים בהמשך עישון, ובוודאי שאינה מבטלת את היתרון הבריאותי הגדול מהפסקת העישון.

 

בעקבות הירידה במטבוליזם, אנשים הנגמלים מעישון מעלים במשקל גם אם אינם משנים את התפריט היומי שלהם. נמצא שמי שמעשן חפיסת סיגריות ביום שורף 200-250 יותר קלוריות מזה שאינו מעשן. כאשר הנגמל שב לעשן, חלה לרוב ירידה במשקל וחזרה למשקל שהיה טרם הפסקת העישון. ההנחה היא שהניקוטין שבסיגריה מצמצם משמעותית את הפרשת האינסולין לדם, מה שמוביל לסילוק איטי יותר של סוכר מהדם, מה שתורם לתחושת שובע ממושכת יותר. עם הפסקת העישון, רמת האינסולין בדם עולה, ואילו הסוכר נעלם מהר יותר, ובעקבותיו גוברת תחושת הרעב והתיאבון.

ההתמכרות לעישון

קיימת הקבלה בין התמכרות לעישון לבין התמכרות לאוכל. כל התמכרות היא בעלת תבנית קבועה שחוזרת על עצמה – מעין מצב יורד ועולה של הגוף. מיד עם צריכת החומר הממכר, מיוצרים בגוף הורמונים המעניקים תחושה של הנאה והתעלות פיסית, שלאחריה מגיעה נפילה חזקה למדי, המלווה בתחושת ירידה. אכילת מאכלים עתירי סוכרים ושומנים מביאה תחילה להרגשת אופוריה והתעלות, שלאחריה יגיעו תחושות כגון נפילה ודיכאון היוצרים חלל ותחושת חוסר, שלאחריה עולה צורך ליצור שוב את תחושת האופוריה הראשונית באמצעות צריכה נוספת של החומרים הממכרים האהובים – וחוזר חלילה.

 

ההתמכרות לעישון זו התמכרות לכל דבר, כמו לכל חומר ממכר, כגון אלכוהול, סמים, תרופות וכו'. ההתמכרות מביאה להתפתחות של סבילות לאותו חומר ולצורך להגביר כמות או מינון על מנת להמשיך ולהפיק הנאה מהשפעתו. המכור נהיה "שבוי" של החומר ואינו מסוגל לחדול מצריכת החומר הממכר מבלי לסבול מתסמונת נסיגה ותסמיני משבר.

 

מוצרי טבק כוללים ניקוטין היוצר תלות פיסית ופסיכולוגית עוצמתית למדי במעשן. ניקוטין זהו סם מעורר וממכר, אולי אף במידה דומה לסמים כגון קוקאין או הרואין. נגמלים מעישון מדווחים על שינויים תכופים במצב הרוח, תחושות חרדה, חוסר סבלנות, עצבנות, תסכול, פגיעה בריכוז, אי שקט, כעס, כאב ראש, תיאבון מוגבר, הפרעות בשינה, כמיהה מוגברת למתוק ועלייה במשקל. התופעות שצוינו גוברות בשעות ה-72-48 לאחר ההפסקה, ולאחר מכן נחלשות באופן מתמיד במשך ה-6-2 שבועות שאחר כך.

 

נושאים נוספים באתר "המלצה" שאולי יעניינו אתכם:

 

פתיחת פרסום חינם לעסקים

 

פרסום עסקים חינם

 

טיפים לעסקים

 

המלצות טיולים בארץ

 

המלצות טיולים בחו"ל

 

בלוג - כתבות מאמרים וטיפים בתחומים שונים